כהן נ' נרקלייב ואח'

פסק דין

1.רכב של התובע ניזוק במהלך תאונה שאירעה בין רכב התובע לרכב הנתבע 1 (להלן – התאונה). הנתבעת 2 היא חברת ביטוח אשר ביטחה את רכב הנתבע 1 במועד התאונה. מכאן התביעה להשבת הנזקים שנגרמו לרכב התובע.

2.במועד התאונה נהגו בנות זוגם של התובע והנתבע ברכבים שהיו מעורבים בתאונה. התובע והנתבע לא היו עדים לאירוע התאונה. העידו בפני אשתו של התובע ואשתו של הנתבע 1. אשתו של התובע טענה שנכנסה אל תוך חניון של בנין ורכב הנתבע שהיה מצד שמאל לכיוון נסיעתה נסע לאחור ופגע עם חלקו האחורי בדלת הנהג של רכב התובע. מטעם התובע הוגשו תמונות רכב התובע (ת/1).

3.אשתו של הנתבע 1 טענה שרכבה עמד באלכסון במטרה לפנות שמאלה ולהיכנס אל תוך מקום חניה פנוי, ולפתע רכב התובע הגיח במהירות מאחור ופגע עם דלת הנהג בפינה האחורית שמאלית של רכב הנתבע. רכב הנתבע לא נסע לאחור כלל אלא התכוון לפנות שמאלה על מנת לחנות. לרכב הנתבע לא נגרם נזק. מדובר בבנין הכולל מספר קומות חניה והתאונה אירעה בשטח שליד הכניסה אל תוך אחת הקומות (פרוט' עמ' 4 ש' 19 – 30)

4.מדובר בגרסה מול גרסה. לאחר שמיעת עדותן של שתי הנהגות הנני מעדיף את גרסתה של אשת התובע על גרסתה של אשת הנתבע. להלן נימוקי :

מעיון בתמונות ת/1 לגבי סוג הפגיעה שנגרמה לרכב התובע, הדבר בהחלט מתיישב עם רכב שנסע לאחור ופגע בדלת רכב התובע ;

הנתבע ואשתו לא הביאו תמונות של החניון על מנת להראות כיצד במהלך נסיעה בתוך החניון יכול רכב שנוסע ישר בתוך החניון להתנגש ברכב אחר שעומד באלכסון בעת שהרכב האחרון מבצע פנייה אל תוך אחד ממקומות החניה. על מנת שהדבר יקרה, מסלול הנסיעה של החניון אמור להיות צר באופן כזה שרכב לא יכול להסתובב בחופשיות בנקודת המעבר מקומה לקומה בחניון, דבר המחייב אותו בנסיעה איטית במיוחד על מנת למנוע התרחשותה של תאונה. התוצאה המעשית של חניון הבנוי בתנאי צפיפות מהסוג הזה היא התרחשות תאונות חדשות לבקרים בנקודת המעבר מקומה לקומה. לא סביר בעיני שחניון ייבנה בצורה כה לא תקינה שתסכן את הנהגים והרכבים שנוסעים בחניון. בהיעדר ראיות מטעם הנתבע ואשתו לגבי המבנה הפנימי של החניון, לרבות בנקודת המעבר בין הקומות של החניון, הרי שדין גרסתם להידחות.

5.משקבעתי כי הנני מעדיף את גרסת אשת התובע על פני גרסת אשת הנתבע, הרי שבנסיבות אלה האחריות המלאה לקרות התאונה רובצת לפתחה של אשת הנתבע, מאחר ונסעה לאחור, דבר המטיל עליה חובת זהירות מוגברת כלפי המשתמשים בדרך.

6.התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי לגבי מהות הנזקים שנגרמו לו. בסוף חוות הדעת נרשמה ההערה הבאה "לבקשת בעל הרכב חוות הדעת נערכה וסוכמה ללא חשבונית תיקון". מאחר והתובע לא צירף קבלה לגבי עלות התיקון בפועל בין לענין החלפים ובין לענין העבודות שבוצעו, הדבר יוצר קושי אינהרנטי לקבל את תביעתו באופן מלא. התובע צירף לכתב התביעה רק קבלה על תשלום שכר טרחת שמאי בסך של 600 ₪ בגין הכנת חוות הדעת. בנסיבות אלה, סכום הפיצוי שייפסק יהיה מופחת יותר ממה שנתבקש בכתב התביעה. התובע העמיד את תביעתו על סך של 5,236 ₪, כאשר מהם 3,248 ₪ בגין עלות תיקון הרכב (אין קבלות), 600 ₪ עבור שכר טרחת שמאי (יש קבלה), 888 ₪ בגין ירידת ערך של הרכב (מופיע בחוות דעת שמאי) וכן 500 ₪ בגין טרחה ועוגמת נפש.

7.לאור כל האמור לעיל, הנתבעים 1 ו- 2 ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים:

2,300 ₪ בגין פיצוי גלובאלי עבור הנזק שנגרם לרכב התובע;

500 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ב, 27 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: