כהן נ' נגר

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדו המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה, בתיק שמספרו 1606580123, בגין שטר חוב שעשה לפקודתו של המשיב, ביום 10/12/2008, בסך של 139,000 ₪.

בבקשה לביצוע נכתב כי מתוך סכום השטר שילם המבקש סך של 47,000 ₪, משוערכים ליום ההגשה של שטר החוב לביצוע, ולפיכך ביקש לחייבו בסך של 92,000 ₪.

כאן המקום לציין כי מסיבה שאינה ברורה נרשם סכום התביעה במערכת "נט המשפט" כסך של 9,233 ₪, סכום שבוודאי אינו נכון – ועל המזכירות לתקן ליקוי זה.

תמצית טענות המבקש בהתנגדות

בתצהיר ההתנגדות טען המבקש כי עסקת היסוד בה עסקינן, נוגעת להלוואה שנתן המשיב לאחיו של המבקש, מר יהושע נגר, בסך כולל של 250,000 ₪, בשלהי שנת 2007.

לטענתו, בחודש יולי 2008 הפסיד אחיו את הכסף האמור, ולאחר מכן שילם למשיב סך של

80,000 ₪, וכן 31,000 ₪ נוספים אשר שולמו למשיב עוד קודם לכן.

לטענתו, לאחר הדברים האמורים, הגיעו אחיו של המבקש והמשיב להסכמה בדבר פריסת החוב לתשלומים, ובשל לחץ שהופעל על המבקש על ידי אחיו, הסכים לערוב לתשלום החוב, בין היתר, לטענתו, בשל לחץ מ"כל מיני נושים" וביניהם גם "מהעולם התחתון", כלשונו.

עוד נטען בתצהיר ההתנגדות, כי הוסכם בהסכם דברים שנערך בין המשיב ואחי המבקש, כי יתרת ההלוואה תיפרס לתשלומים של 2,000 ש"ח לחודש עד לתשלום גמר החוב.

דא עקא, לטענת המבקש, לאחר מספר תשלומים קצר שינו המשיב ואחי המבקש את הסכם התשלומים, וסוכם ביניהם כי אחי המבקש ישלם תשלומים בסך של 1,000 ₪ בלבד מבלי להודיע למבקש, הערב לתשלומים, דבר וחצי דבר על שינוי זה.

לטענת המבקש, על פי הוראות חוק הערבות, רשאי הוא לבטל את ערבותו בשל שינוי יסודי זה בהסכם בין הנושה-המשיב והלווה-אחי-המבקש.

ביום 25/10/2012 הגיש המבקש בקשה להוספת מסמך לטענותיו בהתנגדות.

המסמך נחזה להיות חוזה "היתר עסקא", שהוא היסוד, לטענת המבקש, להתקשרות בין אחי-המבקש למשיב ומכוחו נערך שטר הערבות נשוא ההתנגדות.

המבקש ביקש להוסיף ולטעון כי בשנים 2004-2008 פעל בכל הארץ, ובנתיבות בפרט, ברוקר בשם תמיר פייגנבוים, שסיפק תשואות גבוהות לאנשים שהשקיעו אצלו כספים במסגרת פעילותו בשוק ההון.

לטענתו, בתחילה כל אדם יכול היה להשקיע באופן ישיר אצל אותו ברוקר בשם תמיר, וכשהתרבו ההשקעות, העדיף האחרון לעבוד עם מספר מצומצם של אנשי קשר (מתווכים) שדרכם יעברו כל ההשקעות וחלוקת הרווחים.

המבקש טען כי אחיו, מר יהושע נגר, היה אחד מאנשי קשר אלו, וזאת עקב שמו הטוב ומעמדו כראש כולל.

המשיב, לטענת המבקש, השקיע כספים בפעילותו של תמיר הנ"ל, באמצעות אחי המבקש, וקיבל תשואה של כ- 31,000 ₪ על השקעתו.

בין הצדדים נחתם הסכם "היתר עיסקא" שמשמעותו, על פי המבקש, הינה שותפות גם ברווחים, אך גם בהפסדים, וכי המדובר בהשקעה ולא בהלוואה.