כהן נ' משען

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 14/5/10.

1.לטענת התובע, במועד הנקוב, נסע עם רכבו ברחוב המכבים בבני ברק, שהוא רחוב הומה אדם ורכבים, במיוחד הואיל ומדובר ביום שישי בשבוע. לטענתו, ביקש לפנות ימינה לכיוון חניון ואף החל בפועל בפניה לכיוון ימין, אלא שבעת שרכבו היה כבר אלכסוני לכיוון החניון, פגע ברכבו לפתע קטנוע הנתבעת אשר , ככל הנראה, ניסתה לעוקפו מימין . לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת , אשר ביצעה עקיפה מימין, בניגוד לדין ובחוסר זהירות. משכך, לטענתו, יש לחייבה לשפותו בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

2. לטענת הנתבעת, במועד הנקוב נסעה ישר ברחוב שהוא אמנם הומה אדם ורכב, התובע לא נסע לפניה, אלא הוא נסע בנתיב הנגדי לנתיב נסיעתה ולחניון וביצע לפתע, פניה לכיוון החניון- דהיינו לשמאל ולא לימין כטענתו. לטענת הנתבעת, הואיל והתובע ביצע הפניה שמאלה במפתיע ,מבלי ליתן לה זכות קדימה ומבלי להותיר לה מרווח לעצירה, בלמה ככל שיכלה ואולם, למרות זאת, פגע קטנועה ברכבו של התובע באופן אנכי וראשה אף הוטח בשמשת הרכב. לטענת הנתבעת, בנסיבות האמורות- האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע אשר ביצע פניה לשמאל בניגוד לדין – דהיינו מבלי ליתן לה זכות קדימה וכן, בחוסר זהירות ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבעת אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזק לרכבו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום כלי הרכב ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

7.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינת העדויות גופן מעלה כי לכאורה קיימת סתירה בין טענותיו של התובע- כך, מחד טען התובע, כאמור כי פנה ימינה אל כיוון החניון. מאידך, טען התובע בכתב התביעה מטעמו כי הנתבעת אחראית לתאונה הואיל ולא בלמה את קטנוע ולא הסיטה אותו על מנת להמנע מפגיעה בו. בהתאמה – במסגרת הדיון אף העלה בפני הנתבעת שאלות כגון – מה היתה עושה לו הוא היה הולך רגל או היה תקוע באמצע הכביש . טענותיו אלו של התובע - דהיינו, טענותיו מהן עולה כי לכאורה טרוניתו מכוונת לכך שהנתבעת לא הספיקה לבלום או לא הסיטה קטנוע- הקשורות לגרסתה של הנתבעת ולפיה, סטה במפתיע לכיוון נתיבה ופנה לשמאל – ולא לגרסתו ולפיה פנה ימינה ומשכך, יש בהעלאתן על ידו בכדי לתמוך בגרסתה ולפיה אמנם היה במהלך פניה שמאלה ולא ימינה כטענתו.

זאת ועוד, הראיות החיצוניות דהיינו תמונות הנזק אשר נגרמו לרכבו של התובע מעלות כי לרכבו של התובע נגרם נזק נקודתי של מעיכה ברכבו. האמור אף עולה עם גרסת שני הצדדים ולפיה, הפגיעה של הנתבעת ברכבו היתה אנכית. בהקשר זה, לו טענתו של התובע ולפיה, פגעה בו הנתבעת בשעה שעקפה מימין- היתה נכונה כי אז- היה מצופה לחזות ברכבו בנזקים שטוחים יותר הנובעים מהתקלות בין שני כלי הרכב במהלך הפניה ימינה של רכבו כשכלי הרכב מקבילים זה לזה ולא בנזק ו/או בפגיעה אנכית התואמת חסימת נתיב הנסיעה של הנתבעת על ידי התובע.

מן האמור נובע כי לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו , אלא שמאזן ההסתברויות נוטה אף במקצת לכיוון גרסת הנתבעת ומשכך, יש לדחות את תביעתו של התובע.

8.אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.