כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקשת לצירוף חליפי המשיבה 3 (להלן : "המנוחה") כנתבעים.

המבקשת הגישה תביעה על סך 1,188,108 ₪ כנגד המשיבים 1-3.

התביעה הינה לתשלום פיצויים ודמי נזק בגין נזקים שנגרמו למבקשת בשל ליקויים בתכנון ביתה של המבקשת וכן ליקויים בביצוע עבודות תשתית פיתוח מילוי והידוק הקרקע עליה נבנה בית המבקשת.

על פי האמור בכתב התביעה, המנוחה היא שביצעה את כל עבודות התכנון הנדסי של בית המבקשת.

המנוחה נפטרה ביום 12.9.10 .

המבקשת עותרת בבקשה להמשיך ולנהל את התביעה כנגד יורשיה הפוטנציאליים של המנוחה: בעלה, מר שמחה בלושטין (להלן : "המשיב 4") ובתה היחידה, הגב' הלן טל בלושטין (להלן: "הגב' הלן").

המבקשת מציינת כי עילת התביעה בעינה עומדת וטוענת, כי צירוף יורשיה הפוטנציאליים של המנוחה נדרש לצורך המשך ניהול ההליך המשפטי ועל מנת להכריע בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

המבקשת מדגישה, כי מאז פטירת המנוחה, לא מונה מנהל עיזבון ולא הוגשה בקשה לקיום צו קיום צוואה, למרות שהמנוחה הותירה צוואה הדדית עם בעלה, המשיב 4 מיום 27.5.91.

המבקשת מבקשת לצרף את המשיב 4 מכוח הצוואה ההדדית וכן את בתה של המנוחה, הגב' הלן, אשר ניהלה את ההליכים בתיק בשם אמה, הגישה בשמה כתב הגנה, ייצגה אותה בבית המשפט, ונטלה חלק פעיל בהתדיינות בתיק.

המשיבים 1 ו – 2 מצטרפים לבקשה לצירוף חליפי המנוחה.

המשיב 4 מבקש לדחות את הבקשה.

לטענת המשיב 4, המבקשת אינה מבהירה כיצד צירופם של המשיב 4 ו/או הגב' הלן, אשר לא היו צד להליך, יביא לקידום השאלות השנויות במחלוקת. המשיב 4 מוסיף וטוען, כי אכן ערך צוואה הדדית עם המנוחה, אולם החליט שלא לפעול למימוש הצוואה, ובימים אלה הגיש בקשה להסתלקות מצוואתה ומירושתה של המנוחה. המשיב 4 טוען כי לא ניתן לחייבו לרשת את עזבון המנוחה, במיוחד לאחר שביקש להסתלק מצוואתה ומירושתה.

לגבי הגב' הלן נטען, כי אין כל בסיס לצירופה, היא אמנם סייעה לאמה המנוחה להתגונן בפני התביעה, ואולם אין לה כל ידיעה לגבי המחלוקות נשוא התביעה.

לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים, הריני קובעת כי יש לקבל את הבקשה ככל שמתייחסת לצירופו של המשיב 4 כחליף של המנוחה.

ואלה נימוקיי:

המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לדיון בבקשה היא תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, הקובעת כי במקרה של מות בעל דין, רשאי בית המשפט להורות- אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר- כי מנהל העיזבון או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין.

בהתחשב בטיב התביעה ועל יסוד החומר שבפני, מקובלת עלי עמדת המבקשת, כי לשם יישוב מלא של השאלות הכרוכות בתביעה, יש לצרף חליף למנוחה. גם העובדה, כי מדובר בסכסוך הנושא אופי כספי, תוך פגיעה רכושית אפשרית בעיזבון המנוחה, מצדיקה את צירוף מי שעלולים להיפגע מתוצאת פסק הדין, על מנת שתינתן להם ההזדמנות להעלות את טענותיהם.

לענין זהותו של החליף, דרך המלך היא כי החליף יהיה מנהל העיזבון או יורשיו לפי דין של המנוח (ע.א 2900/09, פרלמן נ' מרקו קאירי בע"מ, ע.א 4138/07, אברהם נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, ע.א 5404/06, בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עדרי).

ואולם, בענייננו, על אף שחלפה כשנה מאז שנפטרה המנוחה, לא נתבקש צו קיום צוואה או צו קיום ירושה, ולא מונה לעיזבון מנהל או גורם אחר שרשאי לייצגו.