כהן נ' מימון ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי על נזקים לרכוש- לרכב בעקבות אירוע תאונה שאירע ביום 17.7.09.

גרסת התובע: התובע טוען כי במועד התאונה בעת שרכבו חנה בחניה מסודרת נסע רכב הנתבעת לאחור ופגע ברכבו בחלק השמאלי.

גרסת הנתבעת: התאונה אירעה בעת שהנתבעת נסעה לאחור, בהתחשב בתנאי הכביש ולאחר שבדקה מס' פעמים כי הכביש פנוי וכי ניתן להשתלב בכביש. תוך כדי נסיעה לאחור הגיח לפתע רכב התובע כשהוא נוסע בניגוד לכיוון הנסיעה כשבכיוון נסיעתו מוצב תמרור אין כניסה, והתנגד ברכבה של הנתבעת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נחה דעתי שדין התביעה להידחות.

התובע לא היה עד לתאונה. עדותו הייתה מבולבלת ולא עקבית וכשנשאל מי נהג ברכבו במועד התאונה השיב "למיטב זכרוני לא נהגו". בתשובה לשאלה האם מישהו היה ברכב במועד התאונה השיב "אולי אחד הילדים היה ברכב אך לא היה במצב נסיעה". לאחר מכן, על מנת להרחיק את עצמו ואת ילדיו עוד יותר טען שלפתע הוא נזכר במהלך הדיון כי לא בנו הוא זה שישב ברכב ובא להודיע לו על התאונה אלא אחד השכנים.

התובע בחר במכוון שלא להביא את העדים מטעמו שהיו מעורבים בתאונה ואני דוחה את גרסתו בשתי ידיי.

לעומתו, העידה הנתבעת כי היא יצאה מהחניה של המטפלת שאצלה מטופל בנה, כפי שהיא עושה מדי יום, תוך כדי נסיעה זהירה לאחור, ותוך כדי מבט לצדדים במיוחד לצד ימים שהוא הכיוון היחיד של הנסיעה אשר בו מותר לנסוע. לפתע הגיע רכב התובע בנסיעה בניגוד לתמרור אין כניסה ופגע ברכבה. ברכב התובע נהג בחור צעיר שלמיטב הבנתה הוא חבר של ביתו של התובע, הוא התנצל, ואמר שיסייע לה. לאחר מכן, נפגשה הנתבעת עם התובע, התובע הציע לתקן את רכבה וביקש שלא לערב את חב' הביטוח ולחילופין לשלם 2,000 ₪ אך היא הסבירה כי הרכב הוא במסגרת ליסינג ואין היא רשאית לעשות כן.

אני מאמין לעדותה של הנתבעת ומעדיף אותה על הגרסה הבלתי ברורה של התובע.

על כן, אני מחליט לדחות את התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים ביחד הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: