כהן נ' מיכאל דוד

החלטה

בפני בקשה לדחיית/מחיקת התביעה על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית.

עילתה של התביעה עסקינן, נזקי גוף, אשר נגרמו לתובע לטענתו, ביום 26.1.08, עת נדקר בפניו על ידי הנתבע באמצעות שבר זכוכית.

הנתבע מפנה בבקשתו להוראות תקנה 127 ו-137 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), אשר מחייבות צירוף חוות דעת או תעודה רפואית להוכחת עניין שברפואה וטוען כי משלא פטר בית המשפט את התובע מצירוף חוות דעת, כאשר התובע טוען לנכות צמיתה, ותביעתו מתבססת על טענות שברפואה, דין התביעה להימחק/להידחות על הסף.

בתגובתו של התובע, הוא טוען כי אין לשלול את האפשרות למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט רק בשל אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה והוא אף ביקש לשמור על זכותו לצרף חוות דעת רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו או למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

בתשובתו לתגובת התובע, הנתבע חוזר על הטענות שבבקשה ואף טוען כי התובע לא הגיש בקשה מתאימה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית וממילא לא עמד במבחן המשולש שנקבע בפסיקה כתנאי למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית ולא הוכיח את התנאים למינוי מומחה מטעם בית המשפט. לצורך זה, אין די בטענה כללית של חסרון כיס.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות –

על פי תקנה 127 לתקנות, על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף חוות דעת רפואית או תעודת רופא לכתב טענותיו. במקרה דנן, על אף שעסקינן בתביעה לנזקי גוף, לא צורפה לכתב תביעה חוות דעת רפואית או תעודת רופא (הערוכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א – 1971) כדרישת התקנות. פועל יוצא מכך הוא שהתובע לא יוכל להוכיח עניין שברפואה, באופן השולל את הבסיס עליו נשענת התביעה. למותר לציין, כי מסעיף 23 לתביעה אנו למדים כי התובע מודע לחובתו לצרף חוות דעת רפואית, ברם, הוא עותר להארכת המועד לצירוף חוות הדעת מחמת מצבו הכלכלי הקשה.

התובע לא הגיש בקשה לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית ואף לא הרים את הנטל הדרוש לצורך קבלת פטור כאמור. הוא אף לא עתר בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. יחד עם זאת, במקרים כגון דא, מאחר ומדובר במסמך מהותי ביותר להוכחת עילת התביעה, בתי המשפט נוהגים בסלחנות ומאריכים את המועדים להגשת חוות דעת, אף אם אין בפיו של התובע טעם מיוחד, אשר מצדיק את הארכת המועד.

מכל המקובץ לעיל, בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי התיק, ועל מנת שלא לנקוט בסעד הדרסטי של סילוק התביעה בעודה באיבה, אני מאריכה את המועד להגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע ב- 45 ימים ממועד קבלת העתק החלטה זו.

הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

למעקב המזכירות בהתאם.

ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"ג, 04 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: