כהן נ' מוסא

פסק דין

התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים.

בזמן התאונה נהג ברכב בעלה של התובעת, מר יצחק כהן, ועימו ברכב היו עוד אנשים נוספים. לטענתו, הגיע לרמזור בצומת שפיה ועצר מאחר שהרמזור היה אדום. לאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק, החל בנסיעה כשהוא פונה שמאלה אלא שאז הגיע רכב הנתבע, במהירות, כשהוא חוצה את הצומת באור אדום ופגע ברכב התובעת וגרם לו לנזקים נשוא התביעה.

הנתבע מכחיש את טענות התובעת. לטענתו, הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק ולכן, ככל הנראה, בעלה של התובעת הוא שהחל בנסיעה בעוד האור מכיוונו אדום.

מטעם התובעת העידו בעלה, שנהג ברכב בזמן התאונה וכן שניים מנוסעי הרכב שהיו בו, בזמן התאונה: מר יחזקאל דויטש ומר יעקב נבנצל.

הנתבע העיד בדיון שהיה ביום 13/2/11 וביקש לזמן עדים נוספים מטעמו. בסופו של דבר, ובדיון שנקבע לשמיעת עדי הנתבע ליום 2/3/11, התייצב רק עד אחד מטעמו של הנתבע, מר ג'מאל מוחמד עלי.

שני הצדדים הסכימו כי כראיה נוספת בתיק תשמש גם העדות שמסר במשטרה מר קוזנצוב דימה – מתן, שהיה במקום בזמן התאונה, אך בזמן שמיעת הראיות שהה בחו"ל ולא התייצב לכן לחקירה בבית המשפט.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי גם בעדויות שמסרו העדים, ומר קוזנצוב, במשטרה, אני מחליטה לקבל את התביעה.

אני מאמינה לגירסת נהג התובעת והעדים מטעמו באשר לנסיבות שבהן ארעה התאונה. עדותם היתה עקבית וסדורה והיא מתיישבת היטב עם עדויותו של מר כהן במשטרה וכן עם עדותו של מר קוזנצוב במשטרה.

נהג התובעת והעדים מטעמו הותירו רושם מהימן מאוד בבית המשפט.

למרבה הצער אינני יכולה לומר דברים דומים על עדות הנתבע והעד מטעמו. התנהלותו של הנתבע על דוכן העדים היתה רחוקה מלעורר אמון. בלטה במיוחד העובדה לפיה נמנע כל העת מליצור קשר עין ישיר עם ב"כ התובעת שחקר אותו ועם בית המשפט. הוא אף נשאל בעניין הזה בחקירתו הנגדית (עמ' 10 שו' 10).

מעבר לרושם שהותירה עדותו בבית המשפט, עדותו גם אינה מתיישבת עם הדברים שמסר בעדותו במשטרה או עם עדותו של מר קוזנצוב, שהוא עד אובייקטיבי שאין לו כל קשר למי מהצדדים, ואין לו כל אינטרס לקדם את ענייניו של מי מהצדדים, כפי שעולה באופן מפורש מעדותו במשטרה.

עדות הנתבע גם אינה מתיישבת לגמרי עם עדות העד מטעמו ולכך יש להוסיף את העובדה שעל קיומו של העד נודע רק בעת הדיון מיום 13/2/11 והעד כלל לא העיד במשטרה ואף פרטיו לא נמסרו במשטרה.

על פי גירסת התובעת, כפי שנשמעה מפי הנהג מטעמה והעדים שהיו איתו ברכב, עמד רכב התובעת ברמזור, מאחורי רכב אחר שהמתין, בעוד האור ברמזור היה אדום. כאשר התחלף האור ברמזור לירוק, החל התובע בנסיעה.

עדויות נהג התובעת והעדים מטעמו בעניין הזה היו עקביות והעובדה שרכבם עצר בצומת מתיישבת, כאמור, גם עם גירסתו של מר קוזנצוב כפי שנמסרה למשטרה.

הנתבע לעומת זאת אינו טוען שעצר בצומת והוא טוען שנסע בצומת בנסיעה רצופה מאחר והאור מכיוון נסיעתו היה ירוק. גירסה זו של הנתבע אינה מתיישבת עם עדותו של קוזנצוב, שהגיע גם הוא מכיוון נסיעתו של הנתבע ונסע לפני הנתבע, וציין כי בעת שהתקרב אל הצומת האור ברמזור בכיוון נסיעתו החל להבהב והפך לאדום ולפיכך האט על מנת לעצור בצומת, אלא שאז עקף אותו במהירות רכב הנתבע ונכנס לצומת ופגע ברכב התובעת בעת שהרמזור בכיוון נסיעת הנתבע היה כבר "אדום מלא" (עדותו של קוזנצוב במשטרה בעמ' 1 שו' 12-14).

לפי עדותו של קונזצוב נסע אפוא הנתבע כשהאור ברמזור היה כבר אדום. ככל הנראה זו גם הסיבה שהנתבע נסע במהירות, בנסיון "לתפוס" את האור המהבהב ברמזור בכיוון נסיעתו.

בעוד שבבית המשפט טען הנתבע כי לאחר התאונה המשיכו רכבים לנסוע מכיוון הנסיעה שממנו בא ועברו את הצומת, אין טענה כזו בעדותו במשטרה אם כי גם שם טען כי כלי רכב שהיו אחריו היו עדים לתאונה.

העובדה שהנתבע לא מסר במשטרה, וגם לא בדיון מיום 13/2/11, את פרטי העדים האלה, מערערת מאוד את מהימנות הנתבע ועוד יותר את מהימנותו של העד שבסופו של דבר התייצב מטעם הנתבע לדיון מיום 2/3/11. במיוחד הדבר נכון כאשר הנתבע נמנע, בדיון מיום 13/2/11 מלציין את שם העדים ואת פרטיהם, וטען כי אינו יודע את שם העדים (עמ' 10 שו' 17) בעוד שהעד עצמו, שהתייצב ביום 2/3/11, טען כי הנתבע ידע היטב את שמו (עמ' 14 שו' 13-17) ואף ציין כי הנתבע לא רק שמכיר אותו אלא שהיה בביתו ושתה אצלו (אצל העד) קפה (עמ' 14 שו' 23).

העד גם הכחיש כי היו בצומת רכבים נוספים בזמן התאונה ובכך סותרת עדותו את העובדה שמר קוזנצוב, היה אף הוא בצומת בזמן התאונה, ואף מסר עדות בעניין זה במשטרה.