כהן נ' לשם ואח'

פסק דין

התובעת חתמה על חוזה לפיו שכרה מהנתבע 1, אשר יוצג על ידי אחיו, הנתבע 2, את החדר השמאלי בדירת מגורים בת שני חדרים שבחזקתו.

התובעת היא עולה מארה"ב ואינה שולטת היטב בשפה העברית. לטענתה הוטעתה לחשוב שמושכרת לה הדירה כולה, ורק עם כניסתה לדירה גילתה כי בחדר השני מתגורר דייר נוסף. מאחר והבעיה לא באה על פתרונה נאלצה לעבור לדירה אחרת. במהלך הדיון הוסיפה התובעת כי הוטעתה גם ביחס למועד תחילת החוזה (עמוד 10 לפרוטוקול).

התובעת עותרת לקבל חזרה את הפיקדון בסך 2,000 ₪ שנשאר בידי הנתבעים וכן את דמי השכירות עד תום תקופת השכירות. במהלך הדיון התברר כי התובעת הפקידה בידי הנתבעים שיקים עבור דמי השכירות. שיק אחד הופקד וחזר מחמת שהתובעת נתנה הוראת ביטול ולכן הגישו הנתבעים את השיקים לביצוע בהוצל"פ. מטיעוני הצדדים עולה כי ההליכים במסגרת ההוצאה לפועל עוכבו עד למתן פסק דין בתיק זה (הנתבע 2, עמוד 11 לפרוטוקול).

הפרת החוזה

לטענת הנתבעים שכרה התובעת חדר אחד ולאחר תקופה בה שילמה כסדר עזבה את הדירה וביטלה את השיקים שנתנה להם, תוך הפרה של חוזה השכירות, ואף הותירה חובות בגין חשמל, מים וארנונה.

יעקב גולסט, הדייר בחדר הימני, העיד כי התגורר בדירה עוד לפני ששכרה אותה התובעת וכי הוא והתובעת התגוררו בדירה חודשיים-שלושה במקביל, עד שעזבה את הדירה. מעדותו עולה כי כאשר הגיעה התובעת לשכור את הדירה ערך הנתבע 2 היכרות ביניהם. לדבריו לא התרשם כי התובעת הופתעה מכך שהוא נשאר לגור בחדר הימני והיה ברור שכל אחד מהשניים שכר חדר.

עוד לפי עדותו, התובעת אמרה לו שהיא רוצה לעזוב כי אינה מרוצה מהתנאים.

דוד רובין, אשר ליווה את התובעת כאשר הלכה לראות את הדירה, העיד כי הוא הבין שמדובר בחדר אחד, וכי הנתבע 2 אשר הראה להם את הדירה דיבר עם התובעת באנגלית כל הזמן.

בעדותה טענה התובעת כי חשבה ששכרה את שני החדרים וכשנכנסה לדירה גילתה כי טעתה, אך הסכימה להישאר.

אני מקבלת את גרסת הנתבעים לפיה התובעת ידעה שהיא שוכרת חדר אחד בדירה, ועזבה את הדירה ללא הודעה, תוך הפרה של הסכם השכירות.

דמי השכירות

התובעת נכנסה לדירה ביום 1.4.09.

התובעת התגוררה בדירה חודשיים ועשרה ימים (התובעת, עמוד 9 לפרוטוקול).

הנתבע 2 העיד כי הוא ידע על עזיבת התובעת כאשר חזר השיק של חודש יוני. לפי עדותו: "שאלתי אותה מה קרה, כי השיקים הקודמים כובדו, והיא אמרה שהיא עזבה" (עמוד 10 לפרוטוקול). עוד לפי עדותו, דייר אחר נכנס בתחילת שנת 2010.

לשאלת ביהמ"ש מדוע לא נכס דייר אחר קודם לכן, השיב הנתבע 2: "יצרתי איתה כמה פעמים קשר, סירבה לשלוח ביטול, אמרתי לה שאני מכניס את השיקים, עד שתשלחי הודעת ביטול" (עמוד 10 לפרוטוקול).

סעיף 6.2 לחוזה השכירות קובע כי:

"הצדדים מדגישים כי חובת השוכר לשלם למשכיר את מלוא דמי השכירות תחול גם אם מסיבה כל שהיא שאינה באחריות המשכיר, הוא ימנע ו/או ימנע ממנו לעשות בדירה שימוש, או שהוא יעשה בה שימוש חלקי בלבד"

עם זאת, סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970 קובע כי: "אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 12 ,10 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין."

משנודע לנתבעים כי התובעת עזבה את הדירה, היה עליהם לפעול על מנת למצוא שוכר אחר ובכך להקטין את נזקם.