כהן נ' לזר ואח'

החלטה

ביום 24.01.10 התקיים דיון במסגרת קדם משפט, ובסופו נתנה החלטה על פיה הוריתי להגיש את העדויות הראשיות בתצהירים וקצבתי 45 יום לתובע, ו-45 יום לנתבעים, לאחר קבלת תצהירי התובע, התובע לא הגיש את תצהיריו במועד וביום 11.04.10 הוגשה בקשה בהסכמה, למתן ארכה להגשת תצהירי התובע, ולמחרת 12.04.10 ניתנה החלטה כמבוקש וכמוסכם, בבקשה ביקש התובע, ארכה של 30 ימים להגשת תצהיריו שלא הוגשו עקב טעות משרדית.

המועד הנדחה להגשת התצהירים, מסתיים ביום 10.05.10 אך גם במסגרת זמן זה, התצהירים לא הוגשו.

אתמול ערב יום הדיון, הוגשה בקשה להגשת תצהירי התובע, והארכת מועד להגשתם, לבקשה צורף תצהיר של התובע.

למעשה התצהיר שהוגש הוגש בלא רשות, שכן לא נתנה החלטה, בבקשה להארכת מועד להגשת תצהיר, ולמעשה עד רגע זה טרם נתנה רשות, להגשת תצהיר או להארכת מועד.

בשונה מהנימוק, של מחדל אי הגשת תצהיר במועד בבקשה מיום 11.04.10 שם דובר על טעות משרדית שומע אני כיום שהתצהיר לא הוגש במועד המקורי, ולא במועד הנדחה, בגלל שהותו של התובע מחוץ לגבולות המדינה.

לטעמי אין מדובר בפגם טכני גרידא, שאפשר לפצות עליו את בעל הדין שכנגד על ידי פסיקת הוצאות שכן ביום הדיון, היום, נמצאת בפניי בקשה להארכת מועד אליה צורף תצהיר, כאשר לצד שכנגד הכוונה שני הנתבעים, לא עמד הזמן לנצל את זכותם להגיש תצהירי עדות מטעמם, קיומו של דיון הוכחות היום, פוגם מהותית בזכותם של הנתבעים לנהל את משפטם בצורה תקינה.

מנגד, סבור אני כי דחיית התביעה לגופה הינה עונש כבד מדי, המוטל על התובע, אולי לא כל כך באשמתו בלבד.

לפיכך, בשים לב לאיזון האינטרסים בין הצדדים, החלטתי למחוק את התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט, של שני הנתבעים ובאי כוחם.

התביעה נמחקת.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ לכל אחד מהם.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תש"ע, 07/06/2010 במעמד הנוכחים.

חאג יחיא, שופט

הוקלד על ידי: אורנה עוזרי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: