כהן נ' לוי

פסק דין

אין מחלוקת שהיה "בירור" שנעשה בדרך של "הלוך ושוב", כפי שהתבטא הנתבע. "בירור" זה הוא עילת התביעה של התובע.

חברת נטויז'ן טענה כי חברה בבעלותו של התובע חייבת לה כספים והעבירה את החוב לגבייה באמצעות הנתבע.

הנתבע פעל כפי שהיה צריך לפעול, כאשר שלח מכתב. התובע טוען כי לא קיבל את המכתב ואין זה רלבנטי.

פקידה של הנתבע התקשרה לתובע, היה זה בפברואר 2010 והודיעה לו על קיום החוב.

משלב זה החל אותו "בירור" על דרך של "הלוך ושוב", בירור שלא הסתיים עד היום.

התובע המציא מסמכים למשרדו של הנתבע, אשר יעידו על כך שמאז מאי 2009 הוא הודיע לחב' נטויז'ן על התנתקות. הוא שוחח מספר פעמים עם הפקידה ממשרדו של הנתבע ואף שוחח עם הנתבע עצמו.

עד עצם היום הזה בעת שהנתבע עומד מולי לא עשה הנתבע בירור מקיף עם חב' נטויז'ן כדי לבדוק עובדתית את טענות התובע, האם התנתק מהחברה במאי 2009. במקום זאת, נענה התובע, כפי שמופיע גם בכתב ההגנה, כי הוא לא הוכיח כי המסמכים אשר הגיש אכן הועברו לחב' נטויז'ן ועוד כהנה וכהנה טענות פרוצדוראליות, כאשר בתוך כל זאת, כעדותו של התובע, הפקידה ממשרדו של הנתבע ממשיכה להבהיר לו כי תוגש כנגדו תביעה אם לא ישלם את החוב ואף בשלב מסוים הסכימה להפחית או לעשות לתובע "הנחה". עובדה זו מקבלת אישור מעדותו של הנתבע בפניי.

כל זאת כאמור במקום לעשות את הדבר הפשוט, לברר אצל חב' נטויז'ן האם קיים חוב ולהודיע לתובע באופן חד משמעי וברור את תוצאות הבדיקה.

לאור כל האמור שוכנעתי כי אכן הנתבע פעל כאן בדרך בלתי ראויה – הוא השאיר את התובע "תלוי באוויר" במשך שנה ויותר וזאת כדי להפעיל עליו לחץ עקיף לשלם את "החוב" למרות שאינו מודה בו, וזאת כדי לשחרר את עצמו מאותה טרדה והטרדה.

הנתבע טוען כי החוב הנטען הוא כנגד החברה "מוסך טוקיו" וכי התובע עצמו אינו יכול לטרדה כיוון שהוא אינו אלא בעל המניות בחברה.

אינני מקבלת את הטענה. התובע הוא בעל המניות היחיד בחברה, החברה כבר אינה פעילה לטענתו והוא לקח על עצמו אישית לטפל בעניין וראה את עצמו כחייב אישית, ככל שהיה קיים חוב כזה.

מעשהו של התובע ראוי לשבח ולא לגנות, שהרי התובע יכול היה להתנער מהחוב הנטען, לגלגלו על החברה שהיא כיום ריקה ומרוקנת, ואין לי ספק שבמקרה כזה, לו היה קיים חוב, היתה חב' נטויז'ן טוענת להרמת מסך.

הנה כי כן, התובע עשה ביוזמתו "הרמת מסך", לקח על עצמו באופן אישי את האחריות לגבי החוב הנטען, הוטרד ופעל כדי להוכיח שהחוב אינו קיים ולפיכך הוא עצמו זה אשר ניזוק מהתנהלותו של הנתבע.

לאור האמור ולא קביעתי שלעיל והביקורת על התנהלות הנתבע – אני מורה לנתבע לפצות את התובע בסך של 1,500 ₪. הסכום כולל את הוצאות ההליך דנן וישולם תוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.5.10 ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"א, 27/04/2011 במעמד הנוכחים.

אביב מלכה , שופטת

הוקלד על ידי: מיכאלה ציון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: