כהן נ' יעקובוב ואח'

פסק דין

1.על פי הנטען בכתב התביעה, רכבה של התובעת היה מעורב בתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 20.12.11 (להלן: "התאונה") בה היו מעורבים עוד שני רכבים, שנהגו בהם הנתבעים 1 ו- 3 . בגין נזקי הרכוש אשר נגרמו לרכבה, קיבלה התובעת פיצוי מחברת הביטוח שלה, וכאן היא תובעת את הנזקים העקיפים, אשר קיזזה חברת הביטוח שלה, השתתפות עצמית, כינון, השתתפות עצמית על ירידת ערך, הפסד פרמיה, והוצאות על סך של 6,141 ₪ .

2.למען ההברה, הנתבע 1 הינו אחד הנהגים המעורבים בתאונה, ונתבעת 2 הינה המבטחת שלו, ונתבעת 3 הינה הנהגת הנוספת המעורבת בתאונה, ונתבעת 4 הינה המבטחת שלה. כאן המקום לציין כי לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 4, מבטחת רכב הנתבעת 3, על אף שזומנה לדין כדין .

3.לטענת התובעת, במועד הרלוונטי לתאונה, ובהיות רכבה בעצירה מוחלטת, פגע ברכבה, רכב הנתבעת 3 .

4.הנתבע 1 טוען כי, במועד התאונה, ועת נהג ברכבו, אחרי רכב הנתבעות 3 ו-4, הבחין ברכב התובעת בולם בלימה פתאומית, כאשר הנתבעת 3 לא שמרה מרחק סביר מרכב התובעת, ופגעה בו מאחור בעוצמה. הוסיף הנתבע 1 כי לאחר שהבחין במתרחש, בלם את רכבו אך לא הספיק לבלום בלימה מלאה, ופגע קלות ברכב הנתבעת 3 מאחור. הנתבע 1 מכחיש כי רכבו הדף את רכב הנתבעת 3 אל רכב התובעת, ולא היה יכול לעשות כן בנסיבות האירוע.

5.להגנתה, טענה הנתבעת 3 כי התאונה אירעה עקב אשמתו של נתבע 1, אשר נהג ברכבו בחוסר זהירות. לטענתה, לאחר עצירה שביצעה, רכב הנתבע 1 הגיע מאחוריה במהירות, לא שמר מרחק, פגע ברכבה והדף אותו אל רכב התובעת.

דיון והכרעה

6.בדיון אשר התקיים בפניי ביום 10.02.13 נשמעו ראיות הצדדים וטיעוניהם לאופן התרחשות התאונה, נוכח העובדה כי הצדדים חלוקים בשאלת האחריות להתרחשותה ובשאלת הנזק.

7.לאחר ששמעתי את העדים, ולאחר שעיינתי במסמכים, אני סבורה כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנתבעים, ולהלן אנמק:

8.התובעת העידה כי בהיותה בעצירה מוחלטת, קיבלה שתי "מכות" ברכב, כאשר הפגיעה הראשונה הייתה מרכב הנתבעת 3, ולאחר מכן רכב הנתבעת 3 קיבל מכה מרכב הנתבע 1 וכתוצאה מכך קיבלה התובעת מכה נוספת (עמ' 1 ש' 26-27). חקירתה הנגדית של התובעת לא הצליחה להצביע על סתירות בגרסתה.

מחקירתה זו ניתן ללמוד כי מדובר בתאונת שרשרת, כאשר הנתבעת 3 הייתה באמצע בין התובעת לנתבע 1. עוד ניתן ללמוד, כי רכבה של התובעת קיבל מכה ראשונה מרכבה של הנתבעת 3, ולאחר שרכבו של נתבע 1 פגע ברכב הנתבעת 3, קיבלה התובעת מכה נוספת.

"ת: אני יודעת שקיבלתי מכה נוספת. לא ידעתי שאני צריכה לקחת פרטים. אני יודעת שמי שמאחורי הוא אשם. התרכזתי באתי ולא ידעתי שצריך לקחת פרטים גם מהנהג השלישי.

ש: אחרי המכה הראשונה הסתכלת במראה לראות?

ת: כן, ראיתי את אתי מאחורי וראיתי אותה נכנסת בי עוד פעם". (עמ' 2 ש' 19-22).

ובהמשך:

" יצאנו מהרכב שלושתנו וראיתי שנכנסו בה מאחור והיא אמרה שכולנו אשמים, משהו כזה" (עמ' 19 ש' 26).

9.הנתבע 1 הודה כי הוא פגע ברכבה של הנתבעת 3, אך הוסיף כי פגיעה זו הייתה לאחר שנתבעת 3 כבר פגעה ברכבה של התובעת, וכי הפגיעה אירעה לאור הבלימה הפתאומית של התובעת, ולאחר מכן בלימתה של הנתבעת 3, וכתוצאה מחצץ שהיה בכביש, אשר גרם להחלקת רכבו, ופגיעתו ברכבה של הנתבעת 3 . (עמ' 3 ש' 9-10),.

10.נתבעת 3 מאשרת כי פגעה ברכבה של התובעת וכי רכבה נפגע ע"י הנתבע 1 , אך מכחישה כי היא פגעה קודם ברכב התובעת, וטענה כי רכב הנתבע 1 פגע בה קודם והדף אותה לרכב התובעת, וזאת על אף שהיא הצליחה לבלום אחרי רכב התובעת, שבלם בפתאומיות. (עמ' 3 ש' 21-18).

11.התובעת ידעה לתאר היטב את התרחשות התאונה, והעידה כי הפגיעה הראשונה קיבלה מרכב הנתבעת 3 , וכי רכבו של הנתבע 1 הצטרף לתאונה לאחר מכן. עוד העידה התובעת, כי היו שתי פגיעות ברכבה בתאונה הנדונה. עדותה של התובעת לא נסתרה, וקיבלה תמיכה מעדותו של הנתבע 1 . מכאן מסקנתי היא כי רכב התובעת נפגע על ידי רכב הנתבעת 3, אשר נפגע לאחר מכן על ידי רכב הנתבע 1, והדף אותו בשנית לרכב התובעת.

12.השאלה היא מהי מידת האשם שניתן לייחס לנתבעים 1 ו- 3 לאור העדויות שנמסרו בתיק זה. עיון בתמונות רכבה של הנתבעת 3 (נ/1) וכן בחוות הדעת מטעמה (נ/4) עולה כי עיקר הנזק ברכב הנתבעת 3 הינו בחלקו הקדמי, אם כי קיימת פגיעה בחלקו האחורי, אשר נגרמה מפגיעת רכב הנתבע 1.