כהן נ' זינגר ואח'

החלטה

להכרעתי בקשה למחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" מהטעם שאין היא ממלאת אחר הוראות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 4,257,806 ₪ הוגשה נגד הנתבעים 1- 3 עקב הפרה נטענת של הסכמים שנכרתו בינם לבין התובע ועקב הפרת התחייבויות כלפיו בין בכתב ובין בעל פה, בין מפורש ובין מכללא, ובין היתר נטען כי המבקש 1 הפר התחייבות על פי הסכם לשלם למשיב סך של 450,000 אירו; כי לא החזיר למשיב שתי הלוואות, האחת על סך 40,000$ והשנייה על סך 109,000 ₪; כי המבקשת 2 לא החזירה למשיב הלוואה בסך של 80,000$; וכי המשיב 3 לא החזיר למשיב הלוואה בסך של 50,000$.

לטענת המשיב הוציאו המבקשים מידיו סכומי כסף גדולים בלי כל כוונה להחזירם.

לטענת המבקשים

טוענים המבקשים כי התובענה הוגשה נגד שלושתם בגין שש עילות תביעה נפרדות. משנתבעו לשלם את סכום התביעה כולו 'יחד ולחוד', ללא הפרדה בין סכומי החוב השונים יש למחוק את הכותרת כמבוקש מאחר שחייבים להתקיים בכל אחת ואחת מעילות התביעה מלוא דרישות תקנה 202 (1)(א) לתקנות ואין הדבר כך באשר אין לכל עילה מהעילות השונות ראיות בכתב כמתחייב מהתקנות.

לא צורף כל הסכם הלוואה בינו לבין מי מהמבקשים אשר להלוואה הנטענת בסך של 80,000$ שניתנה למבקשת 2, ואשר להלוואה נטענת בסך של 50,000$ שניתנה למבקש 3.

המסמכים שצורפו ע"י המשיב (נספח 13 לכתב התביעה) מהווים אישור קבלה של כספים מאדם אחר, שאיננו המשיב, ולא נזכר בהם כי מדובר בהלוואה ומשכך אינם מצביעים על קשר לכאורי בין עילות התביעה לבין המשיב, משכך לטענת המבקשים אין המסמכים מהווים אפילו ראשית ראיה לקיום הסכמי ההלוואה.

אשר להלוואה שנטען כי ניתנה למבקש 1 בסך של 109,000 ₪ (סעיף 37(ב) לכתב התביעה, לא הציג המשיב כל מסמך המעיד על קיומה של עסקת ההלוואה, כל שהוצג הינו טופס הפקדת כספים לחשבון המבקש 1 משנת 2005, שיכולים להעיד דווקא על החזר הלוואה שניתנה למשיב מאת המבקש 1, משכך, אף מסמך זה אינו מהווה ראייה בכתב להלוואה.

טענה נוספת בפי המבקשים והיא כי משנתבעו המבקשים 2- 3 לתשלום מלוא סכום התביעה, יחד ולחוד עם המבקש 1, ומשנעדרת התביעה כל ראשית ראיה בכתב הקושרת את המבקשים 2- 3 לחיוב ו/או התחייבות לתשלום מלוא סכום התביעה למשיב, יש למחוק את הכותרת ולהעביר התביעה לפסים רגילים וגם זאת אין לעשות מאחר שלטענת המבקשים בכתב התביעה אין אפילו טענה ממנה עולה כי למבקשים 2- 3 קיימת התחייבות או חובות לשלם למשיב את הסכומים הנטענים בכתב התביעה.

עוד טוענים המבקשים, כי אחת מעילות התביעה נשענת על חוק עשיית עושר ולא במשפט ולא ניתן להוסיף עילה לפי חוק זה בהליך של סדר דין מקוצר.

בתשובתם לתגובת המשיב הדגישו כי המשיב לא התייחס בטיעוניו לסוגיה העיקרית והיא כי כאשר חלק מהתביעה אינו ראוי להתברר בסדר דין מקוצר יש להעביר את התביעה כולה לסדר דין רגיל; לא די שהמשיב הפריד בתגובתו בין חובות המבקשת 1 לבין חובות המבקשים 2- 3, ומאחר שלא צירף ראיה בכתב לחיובי המבקשים 2-3 בגין עילות התביעה בהם תבע את המבקש 1 יש למחוק את כותרת התובענה.

טענות המשיב

טוען המשיב כי התביעה כולה מבוססת על מסמכים בכתב המהווים ראיות מפורשות לכל אחת מטענותיו בכתב התביעה.

לטענתו לא מודבר ב"ראשית ראייה" אלא בהסכמים גופם קרי, בראיה עצמה; לטענתו אין ההלכה מחייבת ראיה בכתב לכל רכיב של התביעה אלא די בהסכם בין הצדדים להכניס את התובענה לגדר סוג ההליך המקוצר.

טוען המשיב כי המבקשים 2- 3 אינם מכחישים את עצם קיומו של החוב או את הנסיבות הקשורות אליהם, כי לא טרחו לצרף תצהיר, כי המבקשים 2- 3 אינם מכחישים את חתימתם על המסמכים שצורפו לכתב התביעה והמהווים ראשית ראיה לחוב והם מנועים מלהעלות טענה נגד תוקף חתימתם.

מוסיף המשיב וטוען כי הנסיבות שפורטו בכתב התביעה בנוגע לחלקם של המבקשים 2- 3 בחובות מספיקות להכניס את המחלוקת לגדר הליך זה, ואין כל חובה ש"כל שרשרת הטענות" תהיה מגובה בראיות בכתב, וכי ככל שקיימת מחלוקת מקומה בבקשת רשות להתגונן ולא בבקשה למחיקת כותרת, שכן דין הטענות להשמע לגופן במסגרת סדר דין מקוצר.

אשר לעילה מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט טוען המשיב כי אין מניעה לכלול אותה בתביעה בהליך זה בהיותה מבוססת על הפרת הסכמים והתחייבויות של מי מהמבקשים כלפי המשיב.

עוד טוען המשיב כי יש הפרדה ברורה ומפורשת בין החיובים המיוחסים למבקשים הן במלל כתב התביעה והן במסמכים המצורפים כנספחים. לטענתו אין דרישה בדין להפריד בין החבויות של המבקשים כלפי המשיב, בפרט שכל ההתחייבויות נעשו על ידי המבקשים או מי מהם לטובת המשיב ובכולם מעורב המבקש 1 באופן אישי.

המשיב מבהיר כי אין הוא עותר לחייב מי מהמבקשים מעבר להתחייבותו, וכך ציין כי התביעה נגד משיב 1 היא על מלוא סכום התביעה כמי שעומד מאחורי התחייבויות המשיבים 2- 3, והתביעה נגד המשיבים 2- 3 היא בגובה הסכומים המפורטים בהתחייבויותיהם בכתב. ועוד ציין כי ממילא דין הבקשה להדחות מאחר שאינה מגובה בתצהיר ומאחר שמדובר בטענות בעל פה נגד מסמכים בכתב.