כהן נ' זיזוב

פסק דין

תביעה להשבת כספים שנטען כי הועברו לנתבע לצורך ניהול תיק השקעות עבור התובע (קניית אופציות מעוף) אשר ירדו לטמיון בשל השקעות כושלות.

א. מבוא:

1.התובע (העובד כמנופאי בנמל חיפה) הכיר את הנתבע, באמצעות חבר משותף, בשנת 2004.

אין חולק כי לאחר שהכירו נרקמו בין הצדדים יחסי חברות קרובים.

2.במהלך שנת 2004 (החל מחודש אוגוסט ועד חודש דצמבר, להלן: "תקופת ההשקעות הראשונה") מסר התובע לנתבע סכומי כסף בסך כולל של 60,300 ₪, על מנת שהנתבע ישקיע אותם עבורו בשוק ההון (בקניית אופציות מעוף) ע"פ הפירוט כדלקמן:

ביום 8/8/04 – 10,000 ₪.

ביום 23/8/04 – 10,000 ₪.

ביום 23/9/04 - 10,000 ₪.

ביום 26/9/04 – 2,800 ₪.

ביום 3/10/04 – 7,000 ₪.

ביום 10/10/04 – 3,500 ₪.

ביום 17/10/04 – 4,000 ₪.

ביום 20/10/04 – 8,000 ₪.

ביום 10/12/04 – 5,000 ₪.

3.הנתבע השקיע את הסכומים שקבל מהתובע בבית ההשקעות "כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות" (להלן:"כלל פיננסים") בחשבון של הנתבע, דהיינו, הנתבע הוא זה שנשא בעמלות הבנק ובית ההשקעות הכרוכות בביצוע ההשקעות.

4.בסמוך למועד העברת התשלום הראשון חתמו הצדדים על מסמך שנכתב בכתב ידו של התובע (ראה עדותו בפרוט' עמ' 9 שר' 18) שלשונו כדלקמן:

"אני לירון ואלי שותפים בכל סכום שנעשה. בסוף מי שמחליט לפרוש פורשים 1/2 כל אחד".

המסמך אינו נושא תאריך ואולם נטען, כאמור לעיל, כי נחתם בסמוך למועד הראשון בו מסר התובע כספים לנתבע, וע"פ האמור בו הוסכם בין הצדדים כי יהיו שותפים (שווים) ברווחים שיפיקו מההשקעות.

5.התובע טוען כי העביר את הכספים לנתבע לאחר שהנתבע הציג עצמו בפניו כבקיא בתחום ההשקעות בניירות ערך ובפרט באופציות שוק המעו"ף, וכי בחירת סוג ההשקעה ועיתוי ביצועה ומימושה היו נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של הנתבע.