כהן נ' הראל חב' לביטוח ואח'

החלטה

פסק הדין ישלח לצדדים.

בתוך 10 ימים תעביר חברת הבטוח לביהמ"ש העתק צרוב של השיחה על גבי תקליטור וכן את תמלול השיחה כפי שנשמע מתוך ההקלטה, זאת ללא תלות במועד מתן פסה"ד.

ניתנה והודעה היום כ"א אב תש"ע, 01/08/2010 במעמד הנוכחים.

אביטל חן, שופט

הצדדים יוצאים מהאולם.

פסק דין

עניינה של התביעה שבפני הוא בתאונה אשר התרחשה ביום 13.10.09 בחניון ליד ביה"ס ברמות.

התובעת הגב' כהן כותבת בכתב התביעה כי לאחר שהכניסה את ילדיה שאותם אספה מביה"ס לרכבה, חשה לפתע בחבטה בחלקו האחורי של הרכב. אז הסתבר לה כי רכבה פגע ברכב נהוג בידי הנתבע וגרם נזקים לחלקו האחורי של רכבה.

גרסתו של הנתבע מר אברהם שמואל נתמכת בעדותה של רעייתו, מעלה סיפור שונה במעט .לגירסת הנתבע נסע הוא עם רכבו לאחור ואולם לא היה פוגע ברכבה של התובעת אלמלא היא עצמה היתה גם בתנועה לאחור עם רכבה, שני הצדדים נפגשו זה בזה באזור מרכז החניה או בסמוך לאזור המרכז, לאחר שכאמור שניהם הסיעו את רכבם לאחור.

לתובעת גרסה מתגלגלת. בתחילה סיפרה כי רק נכנסה לרכבה ולא הניעה את המנוע כאשר חשה בחבטה מאחור. מאוחר יותר הסכימה כי יתכן שהניעה את המנוע ולאחר מכן אף הסכימה כי יתכן ושילבה הלוך אחורי, שכן שמעה צפצוף מהיר של מערכת אזהרת הרוורס בטרם פגיעה. בניגוד לתיאור לפיו "שמעה" את המכה, עולה יותר מפעם אחת במהלך עדותה כי הבחינה לגרסתה ברכבו של הנתבע נוסע לכיוונה, דבר שאותו לא ציינה בכתב התביעה או בתחילת דבריה.

הנתבע השמיע בביהמ"ש הקלטת שיחה בינו לבין התובעת יום לאחר האירוע, כאשר מתוכן השיחה עולה חשש ממשי לפיו היתה התובעת בנסיעה לאחור, ולפחות בתחילת תנועה.

הנתבע ורעייתו העידו כי הנתבע אכן נסע לאחור ובכך נטלו אחריות ולו חלקית, אך הסבירו באותה נשימה כי גם התובעת נסעה כברת דרך לאחור.

מן הממצאים בתיק שלפני עולה ברמה הנדרשת בדיון אזרחי, כי סביר והגיוני ששני הצדדים הסיעו רכבם לאחור, יתכן והתובעת היתה רק בתחילת הנסיעה ואילו הנתבע עבר כברת דרך ארוכה יותר, ואולם לא שוכנעתי כי התובעת היתה במצב חניה בעת שרכב הנתבע פגע ברכבה.

בנסיבות הענין ראיתי לקבוע רשלנות תורמת בגובה 50% לחובתה של התובעת . סך נזקיה של התובעת עומדים על 4,266 ₪ ומורכבים מהשתתפות עצמית, השתתפות עצמית בירידת ערך וכינון כמפורט בכתב התביעה . הסכום נתמך במסמכים ולא היתה מחלוקת לגביו.

לאחר קביעת הרשלנות התורמת יש לחייב את הנתבע בתשלום מחצית מהוצאות התובעת , כלומר בסכום השווה ל-2,133 ₪ .

נוכח המסקנות העולות משמיעת עדויות הצדדים, לא ראיתי ליתן צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"א אב תש"ע, 01/08/2010 במעמד הנוכחים.

אביטל חן, שופט

הוקלד על ידי: סימונה בירון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: