כהן נ' דלל

החלטה

בהתאם לתיקון מספר 10 לפקודת הנזיקין ולתקנות שנקבעו על פיו, על בית המשפט להכריע לאלתר בבקשה של רשות ציבורית לחסינות לעובדי ציבור.

יחד עם זאת הבקשה הנוכחית הוגשה במסגרת תיק תביעה קטנה, בו מתנהל כל הדיון בדיון אחד ופסק הדין ניתן בדרך כלל על אתר, ולכן בנסיבות אלה ולנוכח הבעייתיות העולה מן הבקשה, ובהסכמת הצדדים ההכרעה בשאלת החסינות תידון יחד עם פסק הדין.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

פסק דין

1. התובע הגיש חמש תביעות כנגד חמישה פקחים של עיריית באר שבע, כאשר בהחלטה מיום 22/3/10, נקבע כי הדיון ישמע במאוחד.

2.עובר לפני הדיון, ביום 13/6/10, הגישה עיריית באר שבע בקשה לחסינות עבור שאר הנתבעים בתיק, לנוכח הטענה כי המעשים המיוחסים להם בוצעו תוך כדי מילוי תפקידם השלטוני כעובדי ציבור, ושלא ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק ובשוויון נפש לאפשרות גרימתו.

3.בהתאם להוראות הפקודה והתקנות, יש להכריע בבקשה לחסינות עובדי ציבור לאלתר וטרם הדיון לגופו של עניין, ואולם בענייננו כאשר מדובר בתיק של תביעה קטנה בו כל הדיון נשמע בישיבה אחת, ובהסכמת הצדדים החלטתי לאחד את הדיון ולדון בשאלת החסינות יחד עם פסק הדין.

4.ראוי לציין כי בעניין זה אין בית המשפט מבקר את החלטת החסינות במישור ערעורי, אלא רק בוחן האם ההחלטה היא החלטה הנמצאת במבחן הסבירות במישור המינהלי. בענייננו כאשר בכתבי התביעה, ובתצהירים שהוגשו בהתאם להחלטתי יוחסו לנתבעים עוולה של אלימות לנתבע 1, ועוולות של עדות שקר לנתבעים 2-5, אני בספק אם מתקיימים תנאי החסינות, אם נעשה המעשה ולכן בנסיבות העניין אשאיר את הבקשה בצריך עיון, לנוכח החלטתי על דחיית התביעה בתיק העיקרי.

5.הנתבע 1 ביקש למחוק את התביעה על הסף לנוכח מעשה בית דין. תביעה דומה, בקשר לאותו אירוע בדיוק הוגשה כנגד הנתבע 1 בתיק ת"ק 1735/07, וניתן פסק דין ביום 3/2/08 על ידי כבוד השופט פרסקי בהעדר התובע שלא התייצב.

6.בתגובתו לבקשה ציין התובע כי הוא ערער על פסק הדין ובית המשפט אפשר לו להגיש את התביעה בשנית. בדיון בפניי ביקשתי מהתובע לראות איזשהו אישור על כך ולא היה בידו כל אפשרות להמציא אישור כלשהו, פרוטוקול, פסק דין או החלטה. בנסיבות אלה ביקשתי להביא לעיוני את התיק המקורי משנת 2007, ממנו עולה כי אכן התובע הגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו, אולם הבקשה נדחתה על ידי כבוד השופט פרסקי בהחלטה מיום 16/3/08.

7.אשר על כן, אני מקבל את הבקשה המקדמית של הנתבע 1 לדחיית התביעה כנגדו על הסף מחמת מעשה בית דין.

8.באשר לנתבעים 2-5 טענתו של התובע הינה כי הם העידו במשטרה כנגדו עדות שקר, רק כדי לגבות את חברם, הנתבע 1.

9.במהלך הדיון שמעתי את עדותו של התובע, לגבי השתלשלות האירוע ומעורבותם של הנתבעים 2-5. לטענתו הם לא ראו את האירוע כי היו בחדרים ולכן לא היו יכולים למסור הודעות במשטרה וההודעות שמסרו הן הודעות שקר.

10.שמעתי את עדויותיהם של כל ארבעת הנתבעים 2-5. יצוין כי במהלך עדותו של הנתבע 3, החליט התובע לצאת במפגיע מבית המשפט, למרות שאפשרתי לו לבצע חקירה נגדית לנתבעים והוא אף ערך חקירה לא קצרה לנתבעת 2, אולם לדבריו אין באפשרותו לנהל את המשפט בדרך זו. חרף צאתו של התובע מבית המשפט המשכתי ושמעתי את הנתבעים האחרים, על מנת להתרשם מעדויותיהם.

11.לאחר ששמעתי את עדות התובע ואת עדות הנתבעים 2-5 והתרשמתי מעדויותיהם, השתכנעתי כי אין יסוד לטענתו של התובע כי הם מסרו עדויות שקר במשטרה, השתכנעתי כי האירוע היה פחות או יותר כפי שתואר על ידם, בפניי ובהודעות במשטרה וכי הם מסרו את כל הידוע להם בחקירה המשטרתית.

12.בנסיבות אלה, אני מחליט לדחות גם את התביעות כנגד הנתבעים 2-5. בנסיבות העניין ולנוכח העדר החלטה בבקשה לחסינות התביעה כנגד הנתבעת 6 שצורפה רק לנוכח בקשת חסינות - נמחקת.

13.התובע ישלם את הוצאות כל אחד מהנתבעים 1-5 בסך 250 ₪ לכל אחד.

14.כיוון שהתובע עזב את בית המשפט לפני תום הדיון, תשגר המזכירות העתק פסק הדין לתובע.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.