כהן נ' גל

פסק דין

1.בהתאם להסכמת הצדדים מיום 24.3.11 ניתן פס"ד זה על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק ביהמ"ש (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.

התובע הינו מתווך דירות אשר לטענתו, כתוצאה מתיווכו רכש הנתבע דירה ואולם התחמק מתשלום דמי התיווך. לכתב התביעה צורף "כרטיס הצהרה והתחייבות" מיום 10.6.08 עליו חתום הנתבע.

2.הנתבע טען, כי יש לדחות את התביעה, שכן התובע לא היה הגורם היעיל אשר הביא להבשלת העסקה וחתימת הסכם רכישת הדירה. לטענת הנתבע, התובע החתים את הנתבע במרמה על מסמך ההתחייבות והמסמך אינו עונה על דרישות חוק המתווכים.

הנתבע לא הכחיש כי פנה אל התובע לשם קבלת שירותי תיווך, אלא שלטענתו, התובע הודיע לו בעבר שהדירה כבר נמכרה ולא אקטואלית.לטענת הנתבע,רק חודשיים לאחר מכן, באופן אקראי, ראה מודעת פרסום אודות הדירה ולאחר ניהול מו"מ עם הבעלים, רכש את הדירה.

דיון

כבר ברשאית הדברים אדגיש, כי בעובדה שהצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט להכריע על דרך הפשרה, יש להצביע על כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת, אשר יהיו בה קביעות וממצאים חד משמעיים ביחס למי מהצדדים.

בעניין זה כבר נקבע בפסיקה: "הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "יקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה- המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי- בין ערכים מתנגדים. דווקא החיפוש אחר ערכים ובהם החיפוש אחר האמת מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים (ראה אהרון ברק- על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז (תשנ"ו) 11).

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים" (ת"א (ת"א) 726247/06 סלקום ישראל בע"מ נ. בריטניה ישראל מעוף נכסים והשקעות בע"מ).

כפי שהובהר והוסכם על ידי הצדדים, פס"ד זה אשר ניתן על דרך הפשרה אינו מנומק. בעניין זה אזכיר את ההלכה כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו).

לפיכך, בשקלול הסיכונים והסיכויים של הטענות ההדדיות, בהתאם להכרעה על דרך הפשרה וללא שאקבע קביעות שבעובדה או מהימנות, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום של 3,800 ₪.

סכום זה ישולם לתובע בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"א, 11 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: