כהן נ' בשארי ואח'

פסק דין

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, בגבולות שבין 6,000 ₪ ל- 9,000 ₪.

2.בתביעה שלפניי עותר התובע לחייב את הנתבעים 1-2 בסך 18,988 ₪, ואילו את הנתבעת מס' 3 בסך 6,438 ₪.

3.על פי כתב התביעה, התובע הוא בעליו של מרכול כפרי שכונתי בגבעת עדה. לטענת התובע רכשו הנתבעים 1 ו- 2 , בני זוג, מוצרים מהמרכול בהקפה, ובנוסף רכשה הנתבעת 3, אימו של הנתבע מס' 1, באמצעותה ובאמצעות אחרים, מוצרים מן המרכול.

4.על פי הנטען, נוצר חוב בכרטסות המנוהלות על ידי התובע. עפ"י הנטען נותרו הנתבעים מס' 1 ו- 2 חייבים סך של 4,799 ₪, בערכים נומינאליים, ואילו הנתבעת מס' 3 נותרה חייבת, כך על פי הכרטסת, סך של 2,817 ₪ בערכים נומינאליים.

5.בכתב ההגנה כפרו הנתבעים בטענות התובע וטענו כי שילמו את חובותיהם זה מכבר, כאשר "סגרו את החשבון" והפסיקו לרכוש במרכול.

6.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. התובע נחקר על תצהירו והנתבע מס' 1, אף הוא, נחקר על תצהירו.

7.לאחר ששמעתי את עדות הצדדים, ולאחר שעיינתי בכתובים ושקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי צדק, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:

א.אני מחייב את הנתבעים מס' 1 ו- 2 , ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך 6,000 ₪.

ב.אני מחייב את הנתבעת מס' 3 לשלם לתובע סך 1,000 ₪.

8.הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

9.בנסיבותיו המיוחדות של העניין שלפניי, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: