- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
כהן נ' בנק לאומי לישראל בעמ ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון |
48818-10-13
25.2.2014 |
|
בפני : רנה הירש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חיים כהן |
: 1. בנק לאומי לישראל בע"מ 2. ישראכרט בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.אדם מושך כספים ממכשיר כספומט, והשטרות נבלעים בחזרה בטרם הספיק לקחתם לידיו. האם הוא זכאי לפיצוי? זו השאלה העומדת לדיון בתיק זה.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
2. ביום 28.6.12 (להלן: "יום האירוע") פנה התובע למכשיר כספומט (להלן: "המכשיר" ו/או "הכספומט") שנמצא בצמוד לסניף בנק לאומי בנס ציונה (להלן: "סניף האירוע") שם רצה למשוך שלוש משיכות כספים בכרטיסי אשראי שונים. המשיכה הראשונה עברה ללא תקלות ובעת ביצוע המשיכה השנייה של 3,000 ₪, באמצעות כרטיס אשראי מאסטרכרד, החל המכשיר להוציא את שטרות הכסף ובטרם לקח אותן התובע – כך מתואר בכתב התביעה – נסגרה דלתית המזומנים והכסף נבלע חזרה לתוך המכשיר.
התובע עתר לחייב את בנק לאומי (להלן: "הבנק") ואת חברת ישרכארט (להלן: "חברת האשראי") לשלם לו פיצוי בסכום המשיכה שלא קיבל, ובתוספת 5,000 ₪ עגמת נפש ו-1,500 ₪ בגין הפסד ימי עבודה וטיפול בתביעה.
3.הבנק טען כי ביום האירוע נכנס התובע לסניף האירוע ודיווח על התקלה המתאורת בכתב התביעה, והוא נתבקש להגיש בקשה לבירור תלונה, באמצעות הסניף בו מתנהל חשבונו (להלן:"סניף החשבון") ודרך חברת האשראי. לטענת הבנק בירור התלונה העלה כי לא התגלה כל מימצא חריג בעת בצוע המשיכה וגם לא התגלה עודף במכשיר באותו יום עבודה.
עמדת הבנק הנה כי מאחר והמשיכה נרשמה ללא ציון קוד תקלה ובהעדר עודף ליום העבודה במכשיר, אין עדות לכך שבפעולה הרלוונטית נבלעו שטרות. הבנק טען כי לא פעל באורח רשלני ולא גרם לנזק בכל דרך שהיא. על כן סבר הבנק כי יש לדחות את התביעה כלפיו.
4.חברת האשראי טענה כי פנתה לבנק לבקשת התובע כדי לבדוק את הטענות שהועלו, וכי לאור תשובת הבנק שאין אפשרות לזכות את חברת האשראי בסכום העסקה, אין באפשרותה להשיב לתובע את כספו. חברת האשראי טענה עוד כי אינה אחראית לפעילות המכשיר וכי הבנק הוא מפעיל המכשיר והאחריות לפעילותו התקינה מוטלת על הבנק בלבד.
5.במהלך הדיון העידו התובע בעצמו, מנהל סניף האירוע (להלן: "המנהל") ונציגת חברת האשראי, ולא הצליחו להגיע להסכמה שתייתר את ההכרעה המשפטית בתובענה.
דיון והכרעה
6. שתי שאלות עומדות להכרעה: האחת, עובדתית: האם התובע הוכיח כי לא קיבל את הכסף שניסה למשוך מהכספומט? ובאם התשובה לשאלה זו חיובית, נשאלת השנייה: האם הנתבעות או מי מהן חייבות לפצות את התובע או להשיב לו את הכסף שלא קיבל?
השאלה העובדתית: קבלת כסף
7. מדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - ולפיכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת ולו במעט, מהגרסה האחרת. במקרה המונח בפניי מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בהעדר אותו "דבר מה נוסף" שיהיה בו כדי להטות את המאזניים לכיוון זה או אחר, יש להכריע על בסיס נטל ההוכחה בלבד.
8.הבנק לא הציג את הצילומים של מצלמת האבטחה המותקנת בסמוך לכספומט, למרות שהתובע טען תוך דקות ספורות מאז ההתרחשות, כי המכשיר "בלע" את כספו, ולא היתה מניעה כי צילומים אלה יישמרו, יועתקו ויוגשו לעיונו של בית המשפט. המנהל הסביר בעדותו כי הצילומים אינם רלבנטיים, שכן המצלמה מכוונת לפניהם של הלקוחות, ולא לאזור יציאת השטרות במכונה או לידיהם של הלקוחות.
9.התובע טען – וטענתו זו לא נסתרה בעדות או ראיה אחרת – כי מייד לאחר האירוע פנה לסניף נס ציונה ושם נאמר לו כי אין צורך לדאוג, יש צילומים של מצלמת האבטחה, וכי לצורך בדיקת העניין עליו להמתין 24 שעות ובאם יתברר כי הכסף הורד מחשבונו, עליו לפנות לסניף הבנק בו מתננהל חשבונו לצורך הבירור. מכאן ניתן לקבוע כי היתה קיימת במקום מצלמת אבטחה פעילה ותקינה, וכי היא צילמה את התובע, כמו גם את הלקוחות לפניו ואחריו, שמשכו כסף ממכשיר הכספומט הנמצא מחוץ לסניף.
10.ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו. כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 548/78, נועה שרון נ. יוסף לוי, פ"ד לה(1)736 [1980], בסעיף 3 לפסק דינה של כב' השופטת בן עתו:
"...כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטיים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".
11.לטעמי, צילומים אלה יכולים היו להראות – אפילו אם כפי שטען המנהל לא מצולם איזור הידיים ולקיחת המזומן עצמה – את שפת הגוף של התובע כאשר ראה שהכסף נבלע חזרה לתוך המכשיר ואת הבעת פניו, ובכך יכול היה התובע להוכיח את הגרסה העובדתית שטען. בנוסף, באם – וגם בעניין זה העיד המנהל – המכשיר מצפצף בחוזקה כאשר נשאר כסף במכונה ולא נלקח מייד על ידי המושך, ניתן היה לראות את תגובתו של הלקוח – התובע או לקוח אחר - העומד בסמוך למכונה באותה עת.
בנסיבות אלה, הימנעות הבנק מהצגת צילומי מצלמת האבטחה - נזקפת לחובתו.
12.בעדותו, ציין המנהל כי מבחינה טכנית-מעשית, יכולה המכונה למשוך חזרה פנימה שטרות שלא נלקחו על ידי לקוח.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
