כהן נ' ביניש

פסק דין

1.הנתבע עתר לדחיית התביעה על הסף בשל מכח תקנה 101 לתקסד"א. זאת "בשל השתק פלוגתא ו/או מעשה בית דין". לטענתו, הטענות שעליהן מבוססת התביעה דנן נדחו ע"י בית משפט זה (במותב אחר) בת"א 20955-05-12.

2.לאחר שהוגשו תשובה ותשובה לאותה תשובה, ניתנה (ב-5.2.14) החלטה לפיה "נראה כי ככל שבית המשפט העליון (בע"א 604/14) לא יבטל את הקביעות שבפסק דין בת"א 20955-05-12, הרי שלא תהיה תקומה לתביעה דנן והיא תסולק על הסף". בהמשך למצב דברים זה – ועל אף ש"מעשה בית דין" הוא נימוק לדחייה על הסף – הוצעו הצעות דיוניות, שמשמעותן אינה כה דראסטית (מחיקת התביעה או "הקפאת ההליכים").

3.בעקבות החלטה זו לא ציין התובע באיזו משתי החלופות שעלו במסגרתה הוא בוחר, אלא כל שעשה הוא נסיון "לפתוח" מחדש את שנקבע באותה החלטה ו"להתווכח" עם מה שנקבע בת"א 20955-05-12.

4.התובע גם לא השיב לטענות המשכנעות שבתשובה שהגיש הנתבע (ב-4.3.14) בעקבות המהלך הנ"ל של התובע (למרות שניתנה לו הזדמנות לכך בהחלטה מ- 18.2.14).

5.בהמשך למה שנאמר בהחלטה מ-5.2.14 ולמצוין לעיל, אני מקבל את עמדתו הנוכחית של הנתבע, אשר עתר לדחיית התביעה על הסף אך מסכים עתה כי המהלך המתאים הוא מחיקת התביעה על הסף (ראו סעיף 5 לתשובה הנ"ל).

6.המהלך האמור ימנע דיון בתביעה הנוכחית, אשר אין לה תקומה, ועם זאת, הוא לא ימנע הגשת תביעה חדשה ועדכנית ככל שתימצא הצדקה לכך.

7.כאמור, התביעה נמחקת.

8.למרות מחיקת התביעה, לא אחייב עתה את התובע בהוצאות אלא אסתפק בקביעה שאם תוגש תביעה חדשה לגבי העניינים שנכללו בתביעה דנן, ניתן יהיה לשקול במסגרתה גם את שאלת ההוצאות בקשר לתביעה זו (וראו והשוו בג"ץ 7541/08 גולדשטיין נ' פרקליטת מחוז המרכז, פס"ד מ-8.3.10).

ניתן בהעדר הצדדים היום, י' אדר ב תשע"ד, 12 מרץ 2014. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: