כהן נ' בובליל

פסק דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות (כב' השופט בדימ' גדעון ברק), לפיו נתקבלה תביעת המשיב כנגד המבקש והוא חויב לשלם לו סך של 31,715 ₪, זאת בגין עסקת מכר מקרקעין בה תיווך המשיב.

תמצית טענות המבקש היא כי התובענה מהווה למעשה מיחזור טענות שנידונו כבר בעבר והיה מקום איפוא לדחותה. לגופו של עניין טוען המבקש, כי בניגוד לסעיפים 8 ו-14 לחוק המתווכים התשנ"ו-1996 (להלן: החוק), לא היה המשיב מעורב בעיסקה, לא מסר למבקש מידע כלשהו והוא הוחתם למעשה על טופס ריק. ענייניו והתנהלותו היו מול מנוח בשם יושעי ז"ל וזכות תביעה, ככל שקיימת כזו, נתונה לעזבונו ולא למשיב. לגופם של דברים טוען המבקש, כי אף המנוח יושעי ז"ל לא היה הגורם היעיל לביצוע העיסקה ושגה בית המשפט קמא משקבע אחרת. עוד שגה בית המשפט משקבע כי המשיב יכול להכנס בנעליו של המתווך, מאחר והמשיב נקשר עם המנוח ולא עם משרד "תיווך תבל" וכן שגה בקובעו כי המנוח והמשיב פעלו בהגינות. בנסיבות אלה משלא היה המשיב הגורם היעיל בעסקה, הוא לא כרת עם המבקש כל הסכם וספק אף אם היה בידו רשיון תיווך, לא היה מקום לקבל את תביעתו.

להשלמת התמונה יצויין, כי המבקש פנה למנוח שהיה מתווך ממשרדו של התובע בסוף שנת 2008 ובהמשך התקשר עימו ביום 25.1.09 לקבלת שירותי תיווך, וחתם על כתב התחייבות. בחודש מאי 09 חתם המבקש על הסכם רכישה ובעקבות האמור נדרש לשלם דמי תיווך.

לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, לא מצאתי להעתר לה.

ראשית באשר לבחינתה של התביעה בעבר (תא"מ 2667/09): אכן הוגשה על ידי המנוח תביעה בסד"מ בגין עובדות תיק זה כנגד המבקש, והמבקש ורעייתו הגישו אף הם תביעה נגד המנוח והמשיב על סך 20,000 ₪ בגין נזקים ועגמת נפש. בין לבין ולאחר שניתנה רשות להתגונן נפטר המנוח, ולאחר בקשות שהוגשו על ידי ב"כ המנוח לתיקון כתב התביעה על ידי החלפת שם התובע לשמו של המשיב, הוחלט בסופו של דבר על מחיקה הדדית של כתבי התביעה בלא שנדונו לגופן. בנסיבות אלה, לא היתה מניעה לדיון מחודש בתיק דנן.

ולגופו של עניין: עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא מלמד, כי בית המשפט קמא סקר בפירוט, את הטענות והראיות שבאו בפניו, ואשר הבקשה שלפני מהווה למעשה מחזור מרבית הטענות שבאו לפני בית המשפט קמא, ניתחן והסיק את המסקנות העובדתיות והמשפטיות העולות מהן. לעניין זה קבע בית המשפט קמא כעובדה, כי המבקש חתם על התחייבות ובכך מולאה דרישת ההזמנה בכתב שבסעיף 9 לחוק, ובה ביקש מ"תיווך תבל" ולא מהמנוח אישית לקבל שירותי תיווך כמו גם התחייבותו לשלם ל"תיווך תבל" ולא למנוח אישית את דמי התיווך שיגיעו. הואיל והמשיב הינו בעל משרד "תיווך תבל", עובדה שלא הוכחה ולא נסתרה ונוכח ניסוח כתב ההזמנה, קבע ביהמ"ש בדין, כי רשאי היה להגיש את התביעה וכי קיימת יריבות בינו לבין המבקש.

גם באשר למעורבות בעסקה, אותה שלל המבקש בתוקף, קבע ביהמ"ש קמא בעובדה, כי מעורבותו של המנוח עולה ביצירת קשר עם המבקש מיום 25.1.09, ובהמשך הגעתו של המנוח לנכס אותו מצא המנוח , ובאותו מעמד נחתם גם כתב ההתחייבות. לאחר שהכיר המנוח למבקש את כתובת הנכס, נקשר הסכם הרכישה בין המבקש לבעל הנכס.

עפ"י סעיף 14 לחוק, זכאי מתווך לדמי תיווך, אם הוכיח שהינו בעל רשיון בתוקף, אם מילא את הוראות סעיף 9 לחוק ואם היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בעיסקה. בעניין זה קבע בית המשפט קמא כעובדה, עפ"י העבודות והמסמכים שהובאו לפניו, כי המשיב מילא אחר התנאים המתבקשים עפ"י סעיף 14 לחוק ועל כן זכאי הוא לדמי התיווך, כפי שהוסכם עליהם בכתב ההתחייבות שנחתם על ידי המבקש. יתרה מכך, ביהמ"ש קמא דחה את טענת המבקש כי המשיב לא היה הגורם היעיל בעיסקה, זאת לאור העובדות והראיות שבאו לפניו והמפורטות בהרחבה בסעיף 3 ז' לפסה"ד על תתי סעיפיו (עמ' 14-15), שלא מצאתי כל יסוד להתערבות בהן.

כידוע, משמדובר בקביעות עובדתיות המבוססות בין היתר על התרשמות הערכאה הדיונית והאמון שמצא בראיות אלה ואחרות, הרי שהכלל הוא הימנעות ערכאת הערעור מהתערבות בממצאים אלה, אלא במקרה חריג, שאינו מתקיים בענייננו.

זאת ועוד, נוכח תכלית ההליך מושא הנדון, שנועד לפשט, ליעל ולהנגיש את בירור המחלוקת בין הצדדים באופן מהיר ותכליתי, ניתנת רשות ערעור על פסק דין רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניו של פסק הדין או כשהמדובר בשאלה עקרונית. לא זה המצב בענייננו.

בנסיבות אלה, לא מצאתי איפוא כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: