כהן נ' אמסלם

החלטה

1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות מיום 12.3.13. לטענת המבקש הוא לא קיבל את הזימון לדיון מיום 7.3.13. מעיון באישור המסירה שהוגש וסומן ת/1 עולה, לכאורה, כי כתב התביעה הודבק על דלת דירתו של המבקש. מעיון בפרוטוקול הדיון, עולה כי המסירה בוצעה על ידי חבר של התובע בשם סימן טוב. אותו חבר לא התייצב לעדות במועד הדיון להיחקר על ביצוע המסירה.

2.בדיון שהתקיים בפני שבו הצדדים על טענותיהם במסגרתו העיד התובע, כי הוא פנה לחברת הביטוח של רכבו על מנת לתקן את רכבו. נסיבות אלה לא באו לידי ביטוי בכתב התביעה בדמות "אישור הפסדים" או "אישור אי הגשת תביעה". די בכך כדי להסיק, כי למבקש עשויים להיות סיכויי הגנה מסויימים שכן, לו התובע פוצה על ידי חברת הביטוח באופן חלקי או מלא הרי שבגין פיצוי זה הוא אינו זכאי להיפרע מהמזיק.

3.המסגרת הנורמטיבית: בעת בחינת בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001). הנטל מוטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36; ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

4.לענייננו, כאמור, שליח המסירה לא התייצב למועד הדיון, בנוסף נטען, כי התביעה הודבקה על דלתו של הנתבע וכן, על גבי אישור המסירה לא מצויין מועד הדיון, עובדה התומכת לכאורה בטענות הנתבע. משכך, ספק בעיני באם בוצעה מסירה כדין. משכך, הנני מורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. לחילופין, סבורני, כי אף משיקולי בית משפט הנתבע עומד בבחינה הדו שלבית. יצויין, כי בהחלטתי מיום 10.11.13 הוריתי למשיב להמציא אסמכתאות מחברת הביטוח ואולם הדבר לא נעשה עד כה.

5.נוכח האמור- הנני מורה על ביטול פסק הדין, זאת, ללא צו להוצאות. קובע מועד לדיון במעמד הצדדים ליום 13.2.14 שעה 18:00. המזכירות תעדכן היומן ותדאג לזמן הצדדים למועד זה.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ד, 11 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: