כהן זנגי נ' אולמי ויטראז'

החלטה

1.בפני בקשתה של המבקשת, החייבת בתיק הוצל"פ 01-6559-07-2 להאריך לה המועד להגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטתה מיום 3.1.12 של כב' רשמת ההוצל"פ מירב כפיר שדחתה את בקשתה לבטל הגבלה שהוטלה עליה וקבעה כי תידרש לבקשה לביטול ההגבלות לאחר שישולם צו התשלומים במשך תקופה של ארבעה חודשים נוספים.

2.בתאריך 23.11.11 קבעה הרשמת כי המבקשת תשלם סך של 150 ₪ לחודש ולאחר ביצוע התשלום הראשון, יעוכבו הליכי עיקול מטלטלין בביתה של המבקשת וכן עיקול חשבון העו"ש שלה וכן עיקול המשכורת וזאת ככל שתמשיך ותעמוד בתשלומים.

בתאריך 4.12.11 החלטה הרשמת לבטל את העיקול על חשבון העו"ש הואיל והמבקשת עומדת בתשלומים.

3.בתאריך 3.1.12 הגישה המבקשת בקשה לביטול ההגבלות שהוטלו עליה בהחלטה מיום 18.12.11. לבקשה זו ניתנה החלטה נשוא הבר"ע ולפיה תישקל הסרת ההגבלות לאחר תקופה נוספת של ארבעה חודשים בהם תעמוד המבקשת בתשלומים או שתשלם סכום דומה במזומן.

4.בתצהיר שצורף לבקשה נימקה המבקשת את הבקשה להארכת מועד במשפט אחד "העיכוב נבע מחסרון כיס שכן אין ביכולתי לשכור שירותי עו"ד פרטי". עוד נאמר לעניין זה כי משהתקבלה החלטה נדרש ב"כ המבקשת לאישור הלשכה לסיוע משפטי כדי לבקש רשות ערעור על ההחלטה.

5.שני הנימוקים גם יחד אינם סיבה מוצדקת לעיכוב בהגשת הבקשה ובכל מקרה אינם עולים לכדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד.

כפי שכבר ציינתי מספר פעמים בעבר, כאשר סבור המבקש כי לא יוכל להגיש את בקשתו במועד, עליו לפנות ולבקש הארכת מועד מראש וטרם שיחלוף המועד ולא בדיעבד.

משלא מצאתי טעם מיוחד להאריך את המועד ניתן היה לסיים את ההחלטה כבר כאן.

6.למרות האמור לעיל אין מקום ליתן רשות ערעור גם לגופו של עניין, שכן הטלת הגבלות מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ, ואין בעובדה כי המבקשת עומדת בתשלומים בסך הכל מזה חודשיים כדי להביא לביטול ההגבלות.

על מנת לבחון את רצינות כוונותיה של המבקשת ועמידתה בתשלומים, מוצדק להתנות את ביטול ההגבלות בפרק זמן נוסף של ארבעה חודשים בהם יבחן האם עומדת המבקשת בתשלומים.

7.אשר על כן נדחית הבקשה למתן רשות ערעור.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: