כהן ואח' נ' חברת גבריאל בלמ"ס בע"מ ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' אלטוביה) בה"פ 23789-03-18 מיום 18.9.2019, בה נקבע כי הצו הארעי שניתן ביום 13.3.2018 ואשר מכוחו עוכבו הליכי ההוצאה לפועל שיזמו המבקשים נגד המשיבים, יהפוך לצו מניעה זמני עד להכרעה בתובענה.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 14.9.2017 הגישו המבקשים 2-1 נגד המשיבים וצדדים נוספים, בקשה לסעד זמני בה הודיעו על כוונתם להגיש תביעה נגד המשיבים בגין סכסוך עסקי הנוגע לחלוקת הרווחים הנובעים מפרויקט משותף המבוצע על-ידי הצדדים (להלן: הפרויקט). הבקשה לסעד זמני הוגשה על רקע הטענה כי המשיבים עומדים על קבלת סכום מסוים מרווחי הפרויקט, באופן המנוגד להסכמות הצדדים לכתחילה, ומשכך ביקשו המבקשים 2-1 להורות, בין היתר, על הקפאת חשבונותיה של המשיבה 1.

בהמשך לכך, ביום 2.10.2017 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא ח' כבוב) אשר נתנה תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים (להלן בהתאמה: החלטת השופט כבוב ו-הסכם הפשרה). בהחלטה זו נקבע, בין היתר, כי המשיבים 3-2 ישלמו לידי המבקשת 2 סך של כ-2,375,000 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן: התשלום הראשון) וכן ישלמו לידי המבקשים 2-1 סכום של כ-1,525,000 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן: התשלום השני). עוד נקבע כי על המבקשים 1, 3 ו-4 ועל המשיב 2 – להפקיד ערבויות אישיות מטעמם כדי "להבטיח את החזרת הכספים במידה ובחשבון הסופי של הפרויקט לא יצטברו כל הרווחים שהצדדים מעריכים שיצטברו ויהיה צורך להשיב סכומי כסף לכאן או לכאן, כל אחד על פי חלקו על פי ההסכם ובהתאם לחשבון הסופי".

3. כעבור מספר חודשים מהחלטת השופט כבוב, ביום 12.3.2018 הגישו המשיבים המרצת פתיחה בה עתרו לביטול הסכם הפשרה, בטענה כי הוא הופר באופן יסודי על-ידי המבקשים. כמו כן, לצד המרצת הפתיחה הגישו המשיבים בקשה דחופה לסעד זמני במעמד צד אחד, ובה ביקשו להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנקטו נגדם המבקשים לשם גביית התשלום השני. המשיבים טענו, כי המבקשים הפרו באופן יסודי את הסכם הפשרה, וזאת בין היתר לאור העובדה כי המבקשים 3,1 ו-4 לא הפקידו ערבויות ושיקים אישיים מטעמם, כמוסכם. המשיבים הוסיפו וטענו כי ההסכמות שקיבלו תוקף בהחלטת השופט כבוב שלובות זו בזו, כך שביצוע התשלום השני מותנה בהפקדת ערבויות מטעם המבקשים.

4. ביום 13.3.2018 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ארעי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, ורק בחלוף כשנה וחצי ממתן הצו הארעי (ולא ניתן הסבר לפרק זמן חריג זה בבקשה דנן), ביום 3.9.2019, קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשה לסעד זמני (כב' השופט מ' אלטוביה).

5. לאחר שמיעת טענות הצדדים, בהחלטה מיום 3.9.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן סעד זמני, בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו ערבויות מגובות בשיקים אישיים, כמפורט בהסכם הפשרה, בידי בא-כוח המשיבים. 

בהחלטה זו קבע בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהמשיבים יעמדו בנטל להוכיח שהמבקשים הפרו את הסכם הפשרה, ואולם, ספק אם מדובר בהפרות יסודיות המצדיקות את ביטולו. עוד נקבע כי  שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף אל עבר דחיית הבקשה למתן סעד זמני שכן הנזק הפוטנציאלי שייגרם למשיבים אם ייאלצו לשלם את התשלום השני הוא נזק כספי קצוב, שאינו בלתי הפיך או חמור במיוחד, אך זאת בכפוף להפקדת הערבויות על-ידי המבקשים כאמור.