כהן ואח' נ' שמעוני ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה על סך 4,925₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב בו נהג, בתאונה מיום 11.01.09. התובע טען בכתב התביעה כי נסע בכביש 40 בסמוך לכניסה לרמלה. רכב שנסע לפניו בלם בפתאומיות ורכב מסוג פורד מספר רישוי 96-747-51 פגע ברכב בו נהג בעוצמה והדף אותו לעבר הרכב הקדמי.

2.הנתבע 1 טען בכתב ההגנה כי התובע לא הציג ראיה כי הוא הבעלים הרשום של הרכב בו נהג ולכן יש לדחות את התביעה על הסף. כן טען כי במועד התאונה הוא נסע בנתיב האמצעי בכביש שבו שלושה נתיבים בסמוך לצומת מרומזר. עם התחלף מופע הרמזור לירוק, סטה לפתע רכב התובע מהנתיב השמאלי לנתיב האמצעי, שבו נסע הנתבע, ועקב כך התובע פגע ברכב שנסע לפני רכבו של הנתבע 1. עוד נטען בכתב ההגנה כי לאחר שהתובע פגע ברכב שנסע לפני הנתבע 1, החל לפתע התובע לנסוע לאחור ותוך כדי כך פגע בחזית רכב הנתבע 1. עוד נטען בכתב ההגנה כי התובע ברח ממקום האירוע, הנתבע 1 רדף אחריו ולא השיג אותו. בכתב ההגנה נטען עוד כי על אף שהתאונה התרחשה בתאריך 11.01.09 רכב התובע נבדק לראשונה רק ביום 13.03.09.

3.התובע הודה בעת הדיון כי הרכב נושא התביעה אינו רשום על שמו אלא על שם אביו, כהן יעקב. ר' עמוד 8 לפרוטוקול שורה 11. בין התמונות אותן הגיש התובע, הציג תמונה של רישיון הרכב מסוג ניסן מספר רישוי 14-359-16, שהוא הרכב שבו נהג.

4.הנתבע 1 הגיש כתב תביעה שכנגד על סך 1,527 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לרכבו.

5.התובע טען בכתב ההגנה לתביעה שכנגד כי בחזית הרכב בו נהג אין כל נזק. ר' סעיף 4 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד.

6.התובע העיד כי הוא נסע בנתיב אמצעי וכי רכב שנסע לפניו עצר ובלם בפתאומיות. לדברי התובע, הוא הספיק לעצור אך הרכב של הנתבע 1 לא הספיק לבלום, פגע בו, הדף אותו קדימה ונכנס בו בעוצמה. התובע טען כי הוא אותת לנתבע 1 לעצור אך זה ברח מהמקום. לדברי התובע, הוא לא נסע בנתיב השמאלי והוא לא סטה מהנתיב בו הוא נסע. כן טען כי לא פגע ברכב שנסע לפניו.

7.התובע הודה כי הרכב בו נהג נפגע גם בחלקו הקדמי (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 13). בהמשך עדותו טען כי הוא נכנס ברכב שהיה לפניו אך לא גרם לו נזק (עמוד 5 שורה 8).

8.לפי עדות הנתבע 1, התובע עמד בנתיב השמאלי שבו הייתה אפשרות לנסיעה שמאלה בלבד ולא ישר, התובע חתך למסלול האמצעי, פגע ברכב שנסע לפני הרכב של הנתבע 1, נסע לאחור ופגע ברכב של הנתבע 1. בעדותו, הנתבע 1 חזר וטען כי רדף אחרי התובע אשר ניסה לברוח מהמקום ובסופו של דבר הצליח לרשום את מספר הרכב שלו. כן טען כי הוא החליט לתבוע את חברת הביטוח שלו ושילם השתתפות עצמית. הנתבע 1 הכחיש את הטענה כי הוא היה זה שברח מהמקום.

9.הנתבעים הגישו מכתב מיום 01.3.09 (נ/4) אשר נשלח על ידי הנתבעת 2 לבעלים הרשום של הרכב בו נהג התובע. במכתב זה הנתבעת 2 הטילה את האחריות לתאונה על הבעלים הרשום של הרכב ודרשה תשלום בגין נזקי נתבע 1.

10.הנתבעת 2 הגישה את מכתב התשובה אשר נשלח על ידי ביטוח ישיר, מבטחת הרכב בו נהג התובע, מיום 09.03.09 (נ/2) אשר נשלח לנתבע 1. במכתב זה נאמר על ידי חברת ביטוח ישיר כי על פי תיאור המקרה, כפי שדווח לה על ידי מבוטחה, התאונה אירעה באשמת הנתבע 1 וחברת הביטוח תפנה אליו בדרישה לפצות אותה בגין נזקי התאונה. הנתבעים טוענים כי מכתב זה מוכיח כי התובע דיווח לראשונה לחברת ביטוח ישיר אודות התאונה רק ב- 09.03.09.

11.הנתבעת 2 הגישה גם חשבון שכ"ט חוות דעת שמאי (נ/5) בו מצוין כי הרכב בו נהג התובע נבדק ביום 13.03.09. הנתבעים טענו כי מסמך זה מוכיח כי התובע פנה לשמאי על מנת שיבדוק את הרכב בו נהג רק בתאריך 13.03.09.

12.עוד הגישו הנתבעים מכתב מאת חברת ביטוח ישיר מיום 25.05.09 (נ/1) המופנה לנתבעת 2 ובו נאמר כי תביעת הנתבעת 2 נדחית משום שלאירוע התאונה נושא התביעה אין לתובע כיסוי ביטוחי בחברתם.

13.עוד הגישו הנתבעים מסמך רשימת הערות, נ/3. העיון ברשימה זו מעלה כי מדובר בה ברשימת הערות של הנתבעת 2. מרשימה זו עולה כי ביום 01.03.09 נשלח לתובע מכתב דרישה. כן עולה מהרשימה כי ביום 08.03.09 התקשר התובע אל הנתבעת 2 ומסר כי גרסת הנתבע 1 שקרית, כן מסר כי נכון הדבר שהוא פגע ברכב שלפניו אך מכחיש כי נסע לאחור. עוד נאמר ברשימה כי ביום 11.03.09 נשלח מכתב דרישה לביטוח ישיר.

דיון

14.כמפורט להלן, גרסת התובע התבררה כבלתי מהימנה ובטענותיו ועדותו התגלו סתירות רבות ומהותיות.

15.התובע סתר את עצמו חזור ושנה ביחס לעובדה אם פגע ברכב שנסע לפניו ואם נגרם לרכב בו נהג נזק בחזית הרכב. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד התובע טען בנחרצות כי בחזית רכבו אין כל נזק. כך נאמר בסעיף 4 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד:

"הנתבע [שכנגד] ידגיש כי בחזיתו של רכבו – כפי שעולה גם מחוות דעת השמאי המצורפת לכתב התביעה – אין כל נזק שהוא ולו הקל ביותר".

בעניין זה, אמר בעדותו דבר והיפוכו. מחד, הודה כי רכבו נפגע גם בחלקו הקדמי. כך עדותו:

"אני עצרתי, רכב מאחור לא הספיק לבלום, פגע בי והדף אותי קדימה, נכנס בי בעוצמה, הדף אותו [צ"ל אותי] לרכב לפני, נגרם לי נזק מקדימה ונזק מאחור". (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 12-13).