כהן ואח' נ' שיין ואח'

החלטה

אני מצווה על מחיקת תביעתו של הנתבע בקשר לתביעה של לשון רע וזאת מאחר ותביעות לשון הרע ותביעות דיבה איננן מסוג התביעות הנידונות בביהמ"ש.

ניתנה והודעה היום כ"א אדר ב תשע"א, 27/03/2011 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

פסק דין

הוכח בפני כמידת ההוכחה הדרושה שהתובעים שכרו מהנתבעים בית בשנת 2008. בשנת 2009 הוארך החוזה למשך שנה נוספת עד 1.2.10. הצדדים הגיעו להסכם בכתב לפיו התובעים ימשיכו להשאר בדירה עד 1.4.10.

לפי גרסת התובעים, הנתבעים הסכימו כי התובעים ישארו בדירה עד סוף חודש יולי. הנתבע הכחיש זאת באופן מוחלט ובעניין זה נטל הראיה על התובעים.

כאשר בדקתי את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות הגעתי למסקנה כי בנקודה זו אין אני יכול להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובע להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו בנקודה זו.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבע ולהפך, הרי שהתובע לא הוכיח בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו שאומנם החוזה יוארך עד חודש יולי ולכן הם לא הרימו את נטל הראיה המוטל על שכמם ולא הוכיחו כמידת ההוכחה הדרושה שאומנם הוסכם בעל פה שהתובעים ישארו בבית מ-1.4 עד סוף חודש יולי 2010.

לכן אין כל בסיס לתביעת התובעים לכך שהם צריכים לקבל את ההפרש בין סך של 5,000 ₪ עבור בית חלופי שהם שכרו לבין 3,500 ₪ שהם שילמו לנתבע, דהיינו 1,500 ₪ עבור 4 חודשים, סך של 6,000 ₪.

לאור כך שלא הוכח בפניי שהוסכם על כך בעל פה בין הצדדים, שהתובעים ימשיכו לגור מחודש אפריל עד חודש אוגוסט, 4 חודשים, הרי שהעובדה שהם שילמו 5,000 ₪ במקום 3,500 ₪ במקום דירה חלופית צריכה ליפול עליהם ולא על הנתבעים.

באשר למחיצה שבנו התובעים מקבל אני את דברי התובעים כי הוסכם בין התובעים לבין הנתבעת שהיא תשלם להם 750 ₪ עבור המחיצה ולכן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים ביחד ולחוד סך של 750 ₪ כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.08 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בקשר לכך ישלמו הנתבעים לתובעים ביחד ולחוד הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של 250 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

באשר לתביעה שכנגד ותשלום פיצוי כלשהו בגין הפרת החוזה לא שוכנעתי שהייתה הפרה מצד התובעים בקשר לחוזה הנ"ל ולכן לא צריכים התובעים לשלם לנתבעים פיצוי כלשהו.

בגין החזרת המושכר למצב בו קיבלו התובעים. התובעים הודו שהיו צריכים להחזיר את הדירה כמו שהם קיבלו אותו ואומנם לא קיבלו את הבית באותו מצב, והנתבע נאלץ לתקן את הנזקים שהיו בבית, כתוצאה מכך שהתובעים התגוררו שם והתיקון עלה לו סך של 4,060 ₪ וסכום זה על הנתבעים שכנגד לשלם לתובעים שכנגד.

לא שוכנעתי שלתובע כנגד מגיע סכום כלשהו בגין כניסתו המאוחרת למושכר.

כמו כן אני נמנע מלפסוק סכומים כלשהו בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן, טרדות בגין הכנת כתב התביעה.

כך שאני מחייב את הנתבעים שכנגד לשלם לתובעים שכנגד, סך של 4,060 ₪ כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.4.10 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלמו הנתבעים שכנגד לתובעים שכנגד הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של 250 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.