כהן ואח' נ' סאהר ואח'

פסק דין

עניינו של פסק הדין שלפניי הוא בנזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים ביום 8/7/09.

על פי האמור בתביעה, באותו מועד נהגה התובעת 2 ברכב מסוג יונדאי בכביש המוסכים בנצרת.

אוטובוס של הנתבעת 2 נהוג בידי הנתבע 1, הגיח לפתע מימינה ופגע ברכבה. לטענת התובעת מדובר בכביש דו סטרי, בעל נתיב רחב לכל כיוון, ואולם האוטובוס נצמד לרכבה יתר המידה אגב סטייה לעברו, וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעת בחלקו הימני.

לתובעת נגרמו נזקים אשר נגבו באמצעות פוליסת הביטוח שלה, תביעה זו הינה בגין השתתפות עצמית בסך של 677 ₪ ששילמה, ובגין נזקים כללים אותם העמידה על סך של 500 ₪.

בסך הכל העמידה התובעת תביעתה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, על סך של 1,200 ₪.

מנגד, טוענת הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה וכי אם בכלל אירעה תאונה, הרי שלא אירעה בדרך הנטענת על ידי התובעת.

אכן, באותו מועד נהג הנתבע 1 בכביש בנצרת, ואולם לטענתו עמדה התובעת לפנות שמאלה ונעמדה לשם כך במרכז הכביש. לפתע התחרטה התובעת וחזרה עם רכבה לעבר נתיב נסיעת האוטובוס שנסע מימינה. תוך כדי כך פגעה התובעת בפינה אחורית שמאלית של האוטובוס עם דופן ימין של רכבה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הנהגים ואת העד וכן עיינתי בתמונות וביתר המסמכים שהונחו לפניי מצאתי כי התביעה לא הוכחה, ואנמק.

עיון בתמונות מעלה כי הכביש במקום התאונה הינו דו מסלולי לכל כיוון. מסלולים אלה מופרדים ביניהם באמצעות קו הפרדה מקווקו.

אין חולק כי התובעת ביקשה לפנות לשמאל, ואולם לטענתה הפגיעה הייתה טרם הפנייה, כאשר לטענת הנתבע והעד מטעמו, הפגיעה הייתה לאחר שכבר החלה להפנות רכבה לשמאל. לדבריהם נעמדה התובעת במרכז הכביש ולאחר מכן התחרטה ושבה לנתיב הנסיעה.

העד שהעיד מטעם הנתבעת נמצא אמין בעיני.

מדובר בעד אובייקטיבי אשר אין לו כל עניין בהליך עצמו ולדבריו צפה במתרחש מעברו השני של הרחוב.

עד זה אישר באופן מפורש כי התובעת עמדה במרכז הכביש, כאשר רכבה מופנה לצד שמאל על מנת לפנות שמאלה, וברגע האחרון לאחר שהאוטובוס כבר חלף על פניה, היא חזרה לימין ופגעה, אם בכלל, בחלקו האחורי של האוטובוס.

עדות זו תואמת את עדותו של נהג האוטובוס – הנתבע 1 אשר אף הוא טען כי הבחין בתובעת המבקשת לפנות לשמאל וחלף על פניה בנסיעה.

מסקנה זו מתיישבת גם עם הודעות הנהגים לחברות הביטוח מטעמן.

ברור הוא כי לולא ביקשה התובעת לפנות שמאלה ברגע התאונה, לא היה אזכור פרט זה רלוונטי להודעתה לביטוח מטעמה, וכי פרט זה לא היה נזכר בהודעה לחברת הביטוח ששלח הנתבע 2 עוד ביום התאונה.

עיון בתמונות הנזק אינו מסייע לתובעת להוכחת תביעתה שכן אין באופיו של הנזק לתמוך דווקא בגרסתה.

אציין כי לא ניכרים כל סימני צבע, לא על האוטובוס ולא על רכבה של התובעת שהיו יכולים להעיד כי אכן היה מפגש בין שני כלי הרכב.