כהן ואח' נ' דסתה ואח'

פסק דין

בין התובע, קבלן שיפוצים לבין הנתבע נחתם הסכם לפיו על התובע לבצע עבודות שפוצים בדירת הנתבע המצויה ברח' דנגור 10/4 בבני ברק (להלן: "ההסכם" ו/או "הדירה").

ההסכם צורף כנספח לכתב התביעה ובו מפורטות עבודות שעל התובע לבצע בדירה כשמחירן לצידן.

עלות העבודה הכוללת עפ"י ההסכם הייתה 52,000 ₪ ועוד 3,000 ₪ אם הלקוח (קרי הנתבע – ד.ג.) יהיה מרוצה.

כאן המקום להעיר כי אין בהסכם לוח זמנים מסודר לבצוע העבודות, ובעיקר מתי אמורה העבודה להתבצע.

בכתב התביעה עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של 3,000 ₪ שטרם שולם לו ע"ח התמורה החוזית, וכן עותר לחייב את הנתבע לשלם 11,900 ₪ בגין תוספות שבוצעו לטענת התובע ואשר זכרן לא בא לידי ביטוי בהסכם הכתוב.

סך כל התביעה עומד לפיכך על 14,900 ₪. משמע מכל האמור עד כאן, כי התמורה המוסכמת שולמה ועל כן יש לדחות כבר עתה את הדרישה לתשלום 3,000 ₪ שהותנתה ברצונו הטוב של הנתבע והוא לא מרוצה.

אם לא די בכך, הנתבע הגיש כתב הגנה ולצידו תביעה שכנגד בה הוא עותר לחייב את התובע בסכום של 15,000 ₪. הנתבע טוען כי הקבלן הבטיח לו להתחיל ולסיים את כל העבודות תוך שבועיים, ובמקום זאת נמשכו העבודות חודשיים.

לזמן הייתה חשיבות מיוחדת במקרה דנן, שכן הנתבע היה בהכנות לחתונתו שהתקיימה במחצית נובמבר 2010, והוא חשב כי השבועות האחרונים לפני החתונה יוקדשו לעניין החתונה ולא לעניין השיפוצים.

כפי שאמרתי לעיל, הצדדים, ובעיקר הנתבע, לא דאגו שנושא הזמן יקבל ביטוי בהסכם.

ההסכם כל כך מרושל שאינך יודע מתי נחתם ומתי החלו העבודות.

לטענת הנתבע, בה מודה התובע, נלקח מהדירה מזגן שהיה צורך לפרקו תחילה ואח"כ להשיבו למקומו.

הנתבע מעריך שווי המזגן בסך 2,500 ₪. אין כל רמז מנין ואיך הגיע הנתבע לערך זה של המזגן.

לא זו אף זו, התובע טוען כי הנתבע מסר לו ולפועליו את המזגן מרצונו הטוב והחופשי.

כיוון שלפני גרסה מול גרסה שאין לה הכרע דין טענתו זו של הנתבע להדחות, וכך אני מורה.

הנתבע ממשיך וטוען בכתב תביעתו שכנגד כי חרף סיכום בינו לבין הקבלן כי הקבלן יספק לו חומרים נדרשים, הקבלן הפר התחייבותו באופן שחייב אותו לקנות אותם חומרים על חשבונו.

הנתבע צרף לכתב תביעתו חשבוניות המעידות על רכישות כאלו.

עיון בהסכם לא מגלה, ולו ברמז, כי על התובע – הקבלן לספק לנתבע חומרים כלשהם (הוא מודה שעליו היה להמציא "חומרים שחורים" – כהגדרתו), שכן ההסכם מדבר על בצוע עבודה ולא יותר.

משכך, התביעה שכנגד ככל שעניינה רכישת חומרים נדחית אף היא.

סכום נכבד נוסף תובע התובע שכנגד בגין חלון בחדר של הבת. עפ"י ההסכם היה על התובע לטפל בשני חלונות, האחד במטבח ואחר נוסף בסך 10,000 ₪. כיוון שהחלון האחר לא הורכב מבקש הנתבע – התובע שכנגד – לחייב את הקבלן בסך 5,000 ₪.