כהן אברהם נ' יוסף שליט

פסק דין

א. מבוא

1.עניינה של התביעה, פיצויים בגין נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (להלן: "פקודת הנזיקין").

2.התובע יליד 01.01.32, בעל סנדלרייה בשוק בכפר סבא. לנתבע חנות דגים בשוק בכפר סבא. לטענת התובע, ביום 23.08.04 הנתבע תקף אותו וגרם לו נזקי גוף.

3.לדברי התובע בתצהירו, ביום 23.08.04, הוא היה בחנות הירקות אשר נמצאת ליד הסנדלרייה, על מנת לקחת מים לשתות. לדבריו, הנתבע בא לחנות הירקות וצעק לתובע: "לך למערה שלך". התובע, לדבריו, רצה לצאת מחנות הירקות מבלי לקחת את המים, הנתבע עמד לפניו, התובע הניח את ידו הימנית על הצוואר של הנתבע על מנת שיפנה לו את הדרך, התובע הלך מספר צעדים, הנתבע בא מאחוריו, תפס בשתי ידיו את אצבעות יד ימין של התובע ועיקם את ידו של התובע בחוזקה. לדברי התובע, הוא צעק לנתבע כי ידו נשברת ושיפסיק לתפוס לו את היד, אך הנתבע המשיך לסובב את היד. (סעיף 4 לתצהיר התובע).

4.גרסת הנתבע לאשר ארע שונה. לדברי הנתבע, ביום 23.08.04 בסביבות השעה 10:30, הוא הלך לפרוט כסף אצל שכנו הירקן דניאל. בכניסה לחנות עמד התובע, התובע סיפר לנתבע כי הוא אינו מרגיש טוב והנתבע הציע לו ללכת לנוח בסנדלרייה. לדברי הנתבע, כאשר הנתבע רצה לעבור פנימה בחנות כדי לפרוט את הכסף, התובע הכה בו בחוזקה בעורפו ונתן לו סטירה שהכאיבה לו מאוד. לדבריו, הוא העיר לתובע שלא יחזור על מעשהו והזהירו לבל יחזור על כך. לדברי הנתבע, התובע צחק לו, גיחך בפניו ושלח ידו פעם נוספת לכיוון עורפו של הנתבע לתת לו סטירה, לדברי הנתבע, התובע התעקש וניסה שוב לסטור לו. לדברי הנתבע, הנתבע מנע את תקיפתו של התובע באחזו בכף ידו. לדברי הנתבע, התובע משך באלימות ובכוח את ידו מיד הנתבע. (סעיפים 7-8 לתצהיר הנתבע).

5.באשר לפגיעה שנפגע התובע, המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר משה פריטש (פרי), קבע כי באירוע נשוא התביעה לתובע נגרמה חבלה בכף יד ימין. לדעת המומחה, מדובר בחבלת משיכה. להערכתו, במשיכת האצבעות נפגעו רקמות רכות ונגרם שטף דם פנימי. כאמור בחוות דעת המומחה, לתובע שינויים ניווניים בשתי הידיים ובהתאם לקביעת המומחה, הטראומה מיום 23.08.04 גרמה להחמרה הן על רקע הטראומה עצמה והן על רקע חוסר הפעלת היד בעקבות הטראומה. החמרה זו מתבטאת בהפרעה בתנועות האצבעות והגבלות שנוצרו לתובע ביד ימין. ד"ר פריטש העריך את נכות התובע, עקב האירוע נשוא התביעה, ב- 2% עבור כל אצבע 3, 4, 5 וסך הכול 6%. (עמ' 6-7 לחוות הדעת. פרוט' עמ' 38 ש' 30. עמ' 39 ש' 30-33. עמ' 44 ש' 7-8, 17-18, 30-31. עמ' 45 ש' 3-4. עמ' 46 ש' 6-7).

ב. האחריות

ב(1) עדות מר עמוס ארביב

6.הנתבע העיד מטעמו את מר עמוס ארביב, אשר לדבריו היה עד לאירוע. לדברי ארביב בעדותו בחקירה הראשית: "סידרתי באותו רגע סחורה בבסטה". לדבריו, התובע עמד בפתח ליד חנות הירקות והנתבע הגיע גם הוא לחנות הירקות. עוד לדברי ארביב, התובע אמר לנתבע שהוא לא מרגיש טוב, הנתבע אמר לתובע ללכת לחנות ואז התובע נתן לנתבע מכה בעורף. לדבריו, בין התובע לנתבע היה ויכוח, התובע בא לתת עוד מכה והנתבע החזיק לתובע את היד. (פרוט' עמ' 62 ש' 29-32. עמ' 63 ש' 1-2). כמפורט להלן, עדותו של ארביב התבררה כלא מהימנה.

7.בחקירתו הראשית, כאמור לעיל בסעיף 6, אמר ארביב כי המפגש בין התובע לנתבע החל בכך שהתובע אמר לנתבע שאינו חש בטוב, הנתבע אמר לתובע ללכת לחנות ולאחר מכן התובע נתן לנתבע את המכה בעורפו. בהתאם לגרסה זו, האמירה של הנתבע לתובע ללכת לנוח בחנות קדמה למכה של התובע בעורף הנתבע.

בחקירה הנגדית, ארביב שינה גרסתו זו ואמר, פעמיים, כי המכה בעורף הנתבע קדמה לאמירתו של הנתבע לתובע ללכת לנוח בחנות שלו. כך דברי ארביב בחקירה הנגדית:

"ת.[התובע] בא נתן לו מכה בעורף [הנתבע] עזב אותו אמר לו תלך לחנות שלך תנוח, בא לתת עוד מכה הוא החזיק לו את היד.

ש.אחרי המכה ראשונה [הנתבע] אמר לו תלך לחנות שלך

ת.כן. בא לתת עוד מכה [הנתבע] החזיק אותו". (פרוט' עמ' 68 ש' 20-23).

כאשר נשאל ארביב על הסתירה הנ"ל, חזר בו מגרסתו השנייה וטען כי "בין המכות" הוא לא שמע אם התובע והנתבע דיברו. כך חקירתו הנגדית בנקודה זו:

"ש.אני רוצה לצטט לך מהתצהיר של [הנתבע] שלא כל כך מסתדר לי עם מה שאתה מתאר, סעיף 7 לתצהיר אני מקריא ... לפי הסעיף הזה השיחה שהייתה בין [התובע]לבין [הנתבע] הייתה לפי מה שהעדת [התובע] נתן לו מכה בעורף, אתה אמרת אחרי המכה

ת.אני אמרתי בהתחלה לפני כל הבלגן שהיה ש[התובע] אמר ל[נתבע] שהוא לא מרגיש טוב, אמר לו לך תנוח אצלי. אמרתי את זה בתחילת העדות שלי.

ש.אני מצטט לך מהפרוטוקול עמ' 68 שורות 20 ואילך אתה עונה ...נשאלת מה [התובע] עשה ל[נתבע] ...אתה אומר הוא בא נתן לו מכה בעורף ...מצטט...יש מכה ואז [הנתבע] דיבר איתו שילך לחנות אחר כך יש עוד מכה, אחרי המכה הראשונה [הנתבע] אמר...כלומר הדו שיח שהיה ביניהם הייתה בין שתי המכות ולא לפני כן