כבהא נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשת הנתבעת לקבוע כי התובע לא יוכל להביא ראיה להוכיח עניין שברפואה וזאת מאחר שהתובע לא התייצב 3 פעמים לבדיקה אצל רופא מטעמה של הנתבעת.

לטענת הנתבעת אין בידי התובע הצדק סביר לכך שלא התייצב לבדיקות שנקבעו לו אצל הרופא מטעם הנתבעת ולפיכך היא מבקשת מבית המשפט לפעול בהתאם לסנקציה הקבועה בתקנה 137 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי.

התובע טוען כי אמנם לא התייצב לבדיקה בשלושת המועדים שנקבעו לו, אך מדובר בצרוף מקרים מצער וכי לכל אחת מהפעמים יש לו הצדק סביר.

לגבי המועד הראשון טוען התובע כי מועד הבדיקה נשכח בטעות.

לגבי המועד השני טוען התובע כי חלה ולא יכול היה להתייצב מהטעם הזה.

לגבי המועד השלישי טוען התובע כי הגיע למקום הבדיקה אך הגיע לשם באיחור של שעה ולכן לא נערכה לו הבדיקה.

ב"כ התובע טוען כי בנסיבות כאלה יש הצדק סביר מטעמו ואין למנוע ממנו את האפשרות להוכיח את תביעתו. באשר לדרישת הנתבעת להוצאות טוען התובע כי הנתבעת לא הוכיחה כי נגרמו לה הוצאות בגין אי התייצבותו לבדיקות שנקבעו ולא הציגה דרישה כלשהי לעניין זה מטעמו של המומחה שמינתה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים בעניין הזה ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בדיון היום, אני סבורה כי אין למנוע מהתובע את היכולת להוכיח עניין שברפואה ולא ניתן לומר, בנסיבות העניין, כי אין לו הצדק סביר.

אמנם התובע לא המציא תעודה רפואית לעניין המועד שבו חלה, לטענתו, אולם תצהירו לא נסתר.

מעבר לכך, הסנקציה הקבועה בתקנה 137 ב' היא סנקציה חמורה ואין מקום להפעיל אותה אלא במקרים קיצוניים ולא שוכנעתי כי המקרה שבפעי נכנס לגדר מקרים כאלה.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה ש- 3 פעמים זומן התובע לבדיקה וזו לא נערכה לו בסופו של דבר בשל מחדלים שמקורם התובע.

לפיכך אני מורה כעת כדלקמן:

התובע יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 2,000 ₪ ומע"מ וזאת בתוך 10 ימים מהיום ורק לאחר שיופקד הסכום הזה ייקבע לו מועד לבדיקה חדשה אצל מומחה הנתבעת.

אם לא יתייצב התובע לבדיקה שתיקבע לו, מבלי שיודיע על כך לפחות 5 ימים מראש, יועבר סכום הפיקדון לידי הנתבעת על מנת שזו תעביר אותו, כולו או חלקו, למומחה.

הבדיקה תתואם לתובע באופן שתערך בתוך 30 יום ממועד ההפקדה וחוות הדעת תוגש בתוך 30 יום ממועד עריכת הבדיקה.

הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ ומע"מ יהיו על התובע.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תש"ע, 03/05/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה אסיף, שופטת

החלטה

שמעתי את טענת הצדדים ואני מחליטה כדלקמן: