כאלותי נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

זהו פס"ד בערעור שהגישה התובעת כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין אי כושר מיום 12/2/09, אשר קבעה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר.

הרקע לערעור:

א. המערערת, רווקה ילידת 1976, עבדה עד שנת 2004 כמורה למחשבים וטכנולוגיה בבי"ס יסודי. קודם לכן עבדה כמזכירה.

ב. המערערת סובלת מבעיות רפואיות שונות (כולל בעמוד השידרה ובברך ימין).וועדה רפואית קבעה לה 67% נכות רפואית, בעוד הוועדה לאי כושר מצאה כי לא איבדה 50% מכושרה להשתכר וכי המערערת מסוגלת לעבוד בעבודות פקידותיות, משרדיות.

נימוקי הערעור:

א. הוועדה לא התייחסה כלל למסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניה, ובכלל זה התעלמה מקיומו של מסמך רפואי המעיד כי אינה מסוגלת לעמוד יותר משעה וחצי.

ב. מפרוטוקול הוועדה עולה כי המדובר בהסקת מסקנות ולא בהנמקה.

ג. ההנמקה אינה עולה בקנה אחד עם דרישת הפסיקה בעב"ל 327/03 – פסק דין בעניין מוהרה – המוסד, (להלן: פס"ד מוהרה) וההחלטה כי היא "מסוגלת להשתלב בכל עבודה פקידותית משרדית" אינה הנמקה מספקת.

תגובת ב"כ המשיב:א. מדובר בבחורה צעירה כבת 33 עם עבר תעסוקתי אשר אין כל סיבה שתפסיק את עבודתה במיוחד לאור העובדה שבעברה עבדה גם כמזכירה.

ב. אין סטייה גדולה בין הנכות הרפואית לנכות הרפואית והחלטת הוועדה עומדת בדרישות הפסיקה.

ג. הערעור לא מראה שיש טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה, והטענה היחידה כי החלטת הוועדה מנוסחת כמסקנה ולא כהנמקה – אינה נכונה. דברי הוועדה כי המערערת "מסוגלת להשתלב בכל עבודה פקידותית משרדית" מהווה הנמקה.

דיון:

הוועדה נתנה משקל לעובדה שמדובר בבחורה צעירה בעלת עבר תעסוקתי. הוועדה התייחסה וקבעה כי לאור כישוריה, שנות לימודיה וניסיונה התעסוקתי – יכולה המערערת להשתלב בכל עבודה פקידותית, משרדית. זוהי בהחלט הנמקה מספקת כאשר הועדה לקחה בחשבון את כלל נתוניה, כישוריה, שנות הלימודים ועברה התעסוקתי. הוועדה גם התייחסה לדבריה שאינה יכולה לעבוד בעבודה הדורשת עמידה לפני הכיתה למעלה משעה וחצי. ואכן, בהתחשב בעובדה שמודבר בבחורה צעירה הסובלת מבעיות בגב ובברכיים, ושעבדה בעבר כמזכירה ומתקשה לעמוד בפני כיתה – הרי שהפנייתה לעבודה בעבודה משרדית – פקידותית, מהווה בנסיבות העניין – החלטה מספקת.

מכל מקום , וגם בהתחשב בפס"ד מוהרה – הוועדה התייחסה לעניינה של המערערת כנדרש, ונימקה באופן מספק את החלטתה. יש לזכור, כאמור, כי גם בעברה עבדה המערערת בעבודות מזכירות, לכן הפנייתה לעבודות משרדיות שאינן דורשות עמידה ממושכת היא החלטה מספקת.

לעניין הטענה כי לא צויינו המסמכים שעמדו בפני הוועדה – בעמוד 2 לפרוטוקול ציינה הוועדה כי דיוני הוועדה מתבססים על מסמכי תיק הנכות ועל דיווח התובעת. לגבי מסמכים שהגישה המערערת – הוועדה לא סימנה אופציה כזו – ולכן על פניו מסמכים נוספים – מעבר למה שהיה בתיק הנכות - לא הוגשו לה.

יצויין כי גם טענתה של המערערת, כפי שהובא בכתב הערעור המקורי – על פיה לא יתכן שתהיה עם נכות רפואית כה גבוהה, ובכל זאת שיקבע שלא איבדה מכושרה להשתכר – אף טענה זו אין לקבל. אילו הייתה מתקבלת טענת המערערת הרי שדי היה בנכות רפואית כדי לקבוע את אי הכושר. אולם כידוע – ועדת אי הכושר עומדת בפני עצמה ועליה לקבוע האם לאור אחוזי הנכות הרפואית (לאלו שעברו סף רפואי), אדם איבד מכושרו להשתכר אם לאו. במקרה שבפנינו – מסקנת הוועדה כי לא איבדה.

בשולי הדברים – טוב יעשה הנתבע אם ידאג להקלדה מסודרת של הפרוטוקולים. זמן רב בוזבז בפיענוח כתב היד – וללא הצדקה.

סוף דבר:אין כל טעות בהחלטת הוועדה, ועל כן הערעור נדחה.אין צו להוצאות.בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה לידי הצד המבקש לערער.

ניתן היום, ז' אלול תש"ע, 17 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.