כ' נגד צ'

לפני תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות שהגישה ש.כ (להלן: "התובעת") כנגד ב.צ.ע (להלן: "הנתבעת"), במסגרתה עותרת התובעת לקבלת פיצוי בסך כולל של 283,400 ₪, בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, וחוק הגנת הפרטיות.

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. התובעת הינה חברתה של גב' י', גרושת אחי הנתבעת, מר מ.ע (להלן: "מ'").

2. מ'הגיע במהלך חודש מרץ 2014 לביתה של התובעת בXX על מנת לסייע לה באריזת תכולת ביתה לאור מעבר דירה לעיר XX.

   לטענת התובעת, עם סיום עבודת האריזה בזמן שהתקלחה, גנב ממנה מ'ציוד רב ובכלל זה מלאי מוצרים קוסמטיים וקופסת תכשיטים שהכילה תכשיטי זהב רבים.

   בעקבות טענתה זו של התובעת הגישה התובעת ביום 01/04/2014 תלונה במשטרת ישראל, אשר נגנזה לבסוף, כמו כן דרשה ממ'להשיב לה את המוצרים שלטענתה גנב ממנה. מ'נעתר חלקית לדרישותיה, ושילם לה ביום 13/4/2014 את הסכום אותו דרשה בגין מוצרי הקוסמטיקה בסך של 17,000 ₪ במזומן (ראה מסמך בעניין זה עליו חתמו התובעת ומ').

   התובעת דרשה ממ'להשיב לה גם כספים בגין התכשיטים שלטענתה גנב, אך הוא לא נענה לדרישותיה.

   בין התובעת לבין מ'הוחלפה תכתובת בווטסאפ, במסגרתה דרשה התובעת פיצוי בגין הגניבה.

   להלן פירוט של חלק מההתכבויות בין התובעת לבין מ'(מדובר בתכתובת שצירפה התובעת לתביעה הקטנה), בתכתובות אלו בין התובעת למר מ'מוזכרת לעיתים גם הנתבעת.

   התובעת: "....עשיתי חישוב של שלוש שקיות קוסמטיקה וקופסא של נרות ונוי. מה עם החישוב שלא עשיתי? תכשיטים. שהיו בכיוון אחר יא זבל. פשיטה רצינית עשית לי. כמה בן אדם יכול לשנוא אדם כדי לעולל לו מה שעוללת לי. איך בן אדם יכול לשנוא ככה בן אדם. שום רחמים יה כלב. חכה איך אפיל אותך. תפסת ביטחון..."

   "..במשטרה יצא האמת, אז כבר תכין את הסוללה של העורכי דין ותשלם עבורם כי אתה חייב לי הרבה.." מ': "..."לא לכלא. מסכימם את רוצה עוג 5 אלף אני מביא לך וזהובליכלא. את לא עונה לי נוואני רוצה שתורתי לי שאף אחד לא ידע. על תעשי לי צרות כלא רק אני ואת נסגור בננו 5אלף על הכל ביחד.. ב' (הנתבעת – הח"מ), רוצה ללכת למשטרה עוד מעת למשטרה. למה את לא עונה. אני. לא נרדם לפני שהיא תלך תעזרי לי מה עושים אני רטצה לסגור על 5 אלף אני לא מרשה לב' ללכת לכלא לא רוצה...".

   התובעת : "..ואתה ב' ואמא שלך תאכלו אצ עצמכם על מה שאתם מעוללים לקורבנות שלכם. שם אני אדרוש את הסליחה לפני שב' תיפרד ממך בנשיקה לפני הכלא..." מ': "..די באמת אני זוכר ששרשצ כאת. בצהב הזהב אבח החזרתי אותה למקום. ר. איפו היה. אני לא רוצה כלא.." (כל השגיאות במקור) (ההדגשות שלי – הח"מ).

   (מאחר ולא ניתן להבין מההודעות את המועד בהן נשלחו, לא פרטתי המועד).

3. מאוחר יותר, ביום 23/02/2015, הגישה התובעת לבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד, תביעה כנגד מ', על סך של 20,000 ₪, להשבת שווי התכשיטים שלטענתה גנב ממנה (ת"ק 53258-02-15).

   מ'הכחיש בכתב הגנתו את הגניבה וטען כי שילם לתובעת סך של 17,000 ₪ בהיותו במצב נפשי קשה, לאחר שזו סחטה אותו באיומים.

   ביום 16/09/2015 ניתן פסק דין בתיק הנ"ל, הדוחה את תביעתה של התובעת שכן התובעת לא הוכיחה את תביעתה. בפסק הדין נקבע בין היתר: "..לאחר שהאזנתי לדברי התובעת וכן לדברי הנתבע והעדה מטעמו, אני סבורה כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה. חרף עדותה של התובעת, לא שוכנעתי כי הנתבע אכן גנב חפצים כלשהם מדירתה של התובעת, ומכל מקום התובעת לא הוכיחה מה שוויים של חפצים אלה והאם שוויים עולה על הסכום של 17,000 ₪, אשר אין חולק שהנתבע העביר לידיה. לפיכך התביעה נדחית...".