כ' נ' מ'

בפניי תביעה כספית, אשר החלה כבקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל, עת הוגש לביצוע שיק על סך 27,000 ₪, המשוך על שם הנתבע, אשר הופקד וחזר בשל חשבון מוגבל.

בתצהיר ההתנגדות, אשר הפך לכתב ההגנה בתיק, טען הנתבע כי אינו מכיר את התובע, אולם נטל הלוואה מאדם בשם ע.כ. (להלן "ע'"), שהינו אדם העוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות. הנתבע צירף לתצהירו "היתר עסקה" החתום ע"י המלווה, ובו נכתב כי "כל הלוואת הכספים והעסקאות בינינו הם ע"פ התר עסקא "ברית יצחק"".

הנתבע טען, כי את ההלוואה הראשונה שנטל מע' החזיר במלואה, ולגבי ההלוואה השנייה, הופקד בידי ע' שיק ביטחון על סך 27,000 ₪, אשר נמשך "על החלק", אולם לטענתו, בהתאם להסכמה שהיתה בינו ובין המלווה, השיק אמור היה לשמש את המלווה לביטחון בלבד לפירעון ההלוואה במלואה.

הנתבע טען, כי התובע אינו אוחז כשורה באשר השיק סוחר לו בניגוד להסכמתו עם המלווה.

עוד טען הנתבע, כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית, שאת סכום הקרן שלה, בצירוף הריבית המירבית המותרת לפי חוק הלוואות חוץ בנקאיות, פרע במלואה. לפיכך, ומשממילא הופקד השיק בידי המלווה כשטר בטחון, לא היה המלווה רשאי לסחר אותו ולפיכך דין בקשת הביצוע להידחות.

הנתבע הוסיף וטען, כי ההלוואה החוץ בנקאית שניתנה לו היא בלתי חוקית, מאחר ואינה עונה על אף אחת מדרישות החוק, והוסיף וטען כי התובע נכנס בנעלי המלווה החוץ בנקאי, ולפיכך כפופה זכותו להוראות החוק.

העדויות שהובאו בפניי

מטעם התובע הוגשו תצהירי התובע ובנו מר ע.כ. ("ע'").