כ. נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

בפניי בקשת חייב להחיל את ההפטר שניתן לו בתיק פשיטת הרגל, גם על חוב מזונות למל"ל, בשל מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב.

רקע כללי וטענות הצדדים

1. צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 16.9.2013 והוא הוכרז כפושט רגל ביום 16.3.2015. עיון בתיק בית המשפט מלמד כי החייב יליד 1962, גרוש משנת 1997 ואב לשלושה ילדים: שניים מהם מנישואיו עם מי שהיום גרושתו וילד נוסף, יליד שנת 2006, של החייב ושל חברתו לחיים. עוד עולה כי במסגרת ההליך, הושת על החייב צו תשלומים חודשי בסך 300 ₪. בעת ההיא, נקבע לחייב ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שיעור נכות של 75% ואי כשירות תפקודית צמיתה בשיעור 60%. בשנת 2008 החייב חלה בסרטן וכתוצאה מכך, עבר טיפולים רפואיים (אין המקום להרחיב עליהם כאן מפאת צנעת הפרט) וניתוח מורכב.

    

2. בהחלטת כבוד השופט פרסקי מיום 23.6.2015 על בקשת החייב לכלול את חוב המזונות בהפטר נקבע, כי יש לדחות את הדיון ונדרשה תגובת המל"ל לבקשת החייב. המל"ל לא הגיש תגובתו ואף לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 18.10.2015. באותו הדיון, ויתר החייב על בקשתו לכלול בהפטר את חוב המזונות כלפי מל"ל. לפיכך, קבע כבוד השופט פרסקי כי יינתן לחייב הפטר, המותנה בהעשרת הקופה בסך 27,000 ₪. לאחר שהחייב עמד בתנאים להפטרו – קיבל הפטר חלוט ביום 2.11.2015. עוד יצוין כי המל"ל לא הגיש תביעת חוב בתיק של החייב וכנגד החייב נפתחו שני תיקי הוצל"פ שמספריהם 03-00377-98-7 ו – 03-01620-10-5, בגין חוב המזונות.

    

3. ביום 16.8.2017 הגיש המל"ל תגובתו לבקשתו הנוכחית של החייב ובה התנגד להחלת הפטר על חוב המזונות. לטענת המל"ל, חובו של החייב כלפי מל"ל עומד ע"ס כ – 467,000 ₪, כספים ששילם המל"ל עבור ילדי החייב. המל"ל הדגיש כי בנוסף לחוב העבר של החייב בגין מזונות, שנצבר טרם מתן צו הכינוס, הרי שהחייב עודו יוצר חובות חדשים אף לאחר הפטרו, בעד ילדו הקטין (ככל הנראה, הכוונה לילד יליד שנת 2006, י.פ.א.), והתשלום בתיק ההוצל"פ שנפתח עקב חוב המזונות שולם אך ורק באמצעות ניכויים מגמלת הנכות של החייב, באמצעות המל"ל.

    

4. בנוסף ציין המל"ל בתגובתו כי, החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו ברע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 29.1.14), שם החייב היה אדם מבוגר עם נכות כללית תפקודית של 100% וללא כושר השתכרות, בעוד שבענייננו החייב הינו בן 55, נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 68% ודרגת אי כושר זמנית בשיעור 100% עד ליום 1.1.2018 והוא זכאי לגמלת נכות כללית וגמלת שירותים מיוחדים מהמל"ל בסך כולל של 3,369 ₪. בנוסף, החייב עוסק למחייתו כטכנאי מצלמות אבטחה ומשתכר סכום נוסף של כ – 2,000 ₪ בחודש. עוד נטען, כי החייב מתגורר בדירת אמו ולכן אינו נושא בתשלום דמי שכירות ולא קיימות לו הוצאות חודשיות גבוהות באופן חריג. לטענת המל"ל, מתן פטור לחייבים מחוב מזונות כדרך המלך, עלולה להוביל למצב בו חייבים לא ייאותו לשלם את חוב המזונות המושת עליהם, תוך ידיעה שבסופו של יום יופטרו מחוב זה וכן – יש בו כדי לפגוע בקופת המדינה משום שהמל"ל עלול להפוך למממן של חייבים הנמנעים מקיום פסקי הדין בעניין מזונות. לבסוף טען המל"ל כי קיזוז בסך 10% מגמלת הנכות של החייב, יש בו לאזן בין זכויות החייב תוך התחשבות במצבו ובין זכויותיהם של הזכאים לתשלום המזונות.