כ. (אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

1.העותר נדון למאסר של 8 שנים בגין עבירות מין במשפחה. נושא מאסרו מיוני 2011.

תום מאסרו יוני 2019. מסווג לקטגוריה א' – עבריין מין.

ענינה של העתירה - שינוי קטגוריה מא' לב/1 ושילובו של העותר בסבב חופשות.

2.העותר שוהה בכלא רימונים. נטען בעתירה כי התנהגותו ללא דופי ועובר לשהייתו בכלא רימונים שהה בכלא הדרים ושם שולב בהליכים פסיכו-חינוכיים. בכלא רימונים נטל חלק בקבוצות טיפוליות (גבולות, עוותי חשיבה, אמפתיה, מיניות בריאה ועוד). מזה 9 חודשים משולב בטיפול ייעודי לעברייני מין ועל מנת לסיים את הטיפול ולהוכיח רצינותו בחר לדחות את הדיון בפני ועדת השחרורים.

(א)נטען, כי המשיב שגה משדחה את בקשתו של העותר לצאת לחופשות, בהעדיפו את חוות דעת וג"ע (שלא המליצה על חופשות) על פני חוות דעת מב"ן שהמליצה על יציאתו לחופשות. לטענת העותר התנהלותו זו של המשיב הנוהג לאמץ באופן אוטומטי את חוות דעת וג"ע היא פסולה וחורגת מעקרון הפעלת שיקול הדעת.

(ב)נטען כי חוות דעת מב"ן הכוללת, הערכת מסוכנות הנשקפת מן האסיר לציבור כולו ניתנה על ידי קרימינולוג קליני (על סמך ראיון קליני ומבחנים אקטואריים שונים) בעוד חוות דעת וג"ע המתייחסת למסוכנות לבני משפחה ולקורבן ניתנה על ידי גורמי הטיפול באסיר שהם עו"ס בהכשרתם והם מעבירים התרשמותם לוג"ע.

(ג)עוד נטען כי קביעת וג"ע כי נשקפת מסוכנות מהעותר אינה מבוססת לנוכח התנהלותו של העותר בכלא וקביעת מב"ן לגבי מסוכנותו הנמוכה.

(ד)לטענת העותר, לא נשקפת מסוכנות מהעותר כלפי בתו ובכל מקרה, ככל שהיא קיימת, ניתן לאיינה בתנאים מגבילים. נטען כי תפקידה של וג"ע אינו מתמצה בהבאת עמדת קורבן העבירה וזו צריכה להבחן בין מכלול השיקולים ואין בכך כדי לשלול יציאתו של העותר לחופשות, כאשר הוא עושה כל שניתן לתקן דרכיו.

(ה)נטען כי חוות דעת וג"ע ניתנה בניגוד להוראות המסדירות את עבודתה של הועדה (סעיף 4.7.2 לתקנות העובדים הסוציאלים) הקובעות כי "במקרה של חילוקי דעות מקצועיים, ייעשה ניסיון ע"י הועדה המחוזית להזמין את נציגי מב"ן להשתתף בדיוני הועדה המחוזית או לחלופין ליצור קשר עם נציג מב"ן במהלך הדיון בועדה".

(ו)נטען, כי סווגו של העותר בקטגוריה א' על בסיס אופי העבירות בהן הורשע בלבד, הינה מפלה ועומדת בניגוד לפקודת החופשות הקובעת עקרונות כלליים לסווג אסיר בקטגוריה. אלה המנויים בפרק ב' בסעיף ה' לפקודת החופשות. ועוד המשיב לא נימק מדוע דחה את בקשת העותר הנתמכית בעמדת מב"ן, לשינוי הקטגוריה.

(ז)לסיכום נטען, כי שעה שמדובר באסיר חיובי, דוגמת העותר, שריצה חלק ניכר ממאסרו, אשר התנהגותו תקינה, נוטל אחריות על מעשיו, השתלב בהליכים טיפוליים רבים לרבות הטיפול הנוכחי – טיפול ייעודי לעברייני מין, יש להורות על שינוי הקטגוריה ולשקול לגביו שיקולי שיקום וחזרתו הדרגתית לחברה. דחייתה, בלא נימוקים הינה שרירותית ומחייבת את התערבות בית המשפט.