יששכר ואח' נ' מלכה

פסק דין

התביעה נסבה על מחלוקת בין שוכרות לבין משכיר דירה, בעניינים שונים. להלן פסיקתי, לאחר בחינת גרסאות הצדדים והמסמכים שצורפו לכתבי הטענות.

לעניין הארנונה – אני קובעת כי הנתבע לא היה רשאי לגבות מהתובעות ארנונה מעבר לסכום שנדרש ע"י העיריה. גם אם בהסכם השכירות סוכם כי ישלמו לו סכום חודשי מסויים, שהתבסס על חלוקה בין התובעות לבין דיירת אחרת שגרה בחלק אחר של הדירה המחולקת, הרי שמשניתנה הנחה בארנונה לדירה בגלל נכותה של הדיירת האחרת, ובפועל שילמה זו את מלוא הארנונה המופחתת שנדרשה ע"י העיריה, לא היה הנתבע רשאי לשלשל לכיסו את התשלום החודשי ששילמו לו התובעות עבור ארנונה. הנתבע לא הוכיח כי החזיר לדיירת האחרת חלק ממה ששילמה לעיריה. לפיכך על הנתבע להחזיר לתובעות סך של 760 ₪ ששולמו ביתר.

לעניין ועד הבית – התובעות, שגרסתן היתה מהימנה עלי, הוכיחו כי שילמו לנתבע בגין ועד בית יותר ממחצית הסכום החודשי בו חוייבה הדירה ע"י ועד הבית, כשההפרש עומד על 390 ₪.

לעניין הרטיבות – לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, התמלילים שהוצגו ע"י התובעות והחשבונית שהציג הנתבע, אני מעדיפה את גרסת התובעות לפיה הנתבע לא פעל לתיקון הרטיבות בתקרה למרות שפנו אליו שוב ושוב בעניין זה, כך שאחת מהתובעות לא היתה יכולה לישון בחדר בו היתה הרטיבות ונאלצה לישון בסלון במשך 3 חודשים. לפיכך אני מחייבת את הנתבע להחזיר לתובעות, בגין אי שימוש בחדר השינה בתקופה זו, סך של 1,200 ₪.

לעניין הפרשי שכ"ד, ארנונה וועד בית עקב הפינוי המוקדם – אין חולק כי שולם לנתבע מראש שכה"ד החודשי לחודש אוקטובר וכי התובעות עזבו את הדירה ביום 19.10.10 לאחר שחשו מאוימות ע"י הנתבע ואחיו וחששו להקלע למצוקה. הנתבע טוען כי לא קיבל את מפתח הדירה אלא רק בשלב מאוחר יותר נאמר לו ע"י עוה"ד של התובעות כי הוא יכול לפרוץ את הדירה. מעיון בתמלילים עולה כי התובעות הציעו לנתבע שהמפתח יוחזר לו באמצעות עו"ד שלהן, כי חששו ממפגש פנים אל פנים עמו, והוא סרב להצעה. לפיכך אני קובעת כי התובעות פינו את הדירה ואיפשרו לנתבע לקבל את המפתח בדרך סבירה. כמו כן, הוכח ע"פ מאזן ההסתברויות כי ההתנכלויות שחוו התובעות סמוך לפני הפינוי נגרמו ביוזמת הנתבע ו/או בידיעתו, שכן הנתבע לא נשמע מופתע כלל ולא גילה שום תמיהה או אי הבנה כאשר התובעות הזכירו בשיחה המוקלטת עמו את ניקוב צמיגי המכונית שלהן, אף לא מחה והכחיש שיש לו קשר לכך. לפיכך אני קובעת כי התובעות היו זכאיות לבטל מיידית את הסכם השכירות ולעזוב את הדירה לאלתר. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעות בגין הפינוי המוקדם סך של 1,500 ₪.

לעניי החלפת מנעול ותיקון צמיגי רכב – לא הוצגו קבלות.

אני מחייבת את הנתבע בתשלום שכ"ט עו"ד בו נשאו התובעות לצורך ייעוץ משפטי ותכתובת, בסך 500 ₪.

בסה"כ על הנתבע לשלם לתובעות סך של 4,350 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.10.10 ועד התשלום בפועל. כמו כן אגרת משפט.

התשלום יבוצע תוך 30 יום.

ניתן היום, י"א סיון תשע"א, 13 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: