ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה 13079

השאלה המרכזית העומדת לדיון בתביעה לפני היא האם סירובו של  בנק איגוד לישראל (הנתבע) (להלן: "הבנק")- למתן שירותים לחברת ישראמיינרס בע"מ (התובעת) ובכלל זה לקבלת תקבולים לחשבונה, כמו גם להמשיך פעילות בחשבונה ולא לסגור אותו וזאת, בהינתן שמקורם של התקבולים בחשבונה הוא בהמרתם לש"ח של מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין אשר "כרתה" החברה – מהווה סירוב סביר בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981  (להלן: "חוק הבנקאות, שירות ללקוח") .

ענייננו עוסק במטבעות דיגיטליים ובפרט במטבע הדיגיטלי מסוג ביטקוין. השאלה המרכזית במחלוקת, כפי שהוגדרה גם לעיל, נסבה על חיוב הבנק במתן שירות לתובעת העוסקת בתחום המטבעות הדיגיטליים.  אשר על כן אין מנוס מסקירה קצרה וביאור מספר מושגי יסוד בתחום המטבעות הדיגיטליים. זאת, לשם הבנה ברורה יותר של מהות הטענות שלפני. כבר בפתח דברי אציין ואדגיש כי אין בכוונתי לתאר בצורה מדויקת ומפורטת את המושגים והמונחים המקצועיים.  בנקודות מסוימות הסברי הם אף פשטניים, שכן מטרתם העיקרית היא לסייע בהבהרת הדיון.

על כסף בכלל והמוטיבציה של מייסד הביטקוין

1. השאלה הראשונה אשר לטעמי יש להציב קודם לדיון במטבעות דיגיטליים, היא מדוע למטבע דיגיטלי יש ערך? התשובה הפשוטה לשאלה זו היא שיש למטבע דיגיטלי ערך מכיוון שמישהו מוכן לתת לו ערך. ובכל זאת – מדוע שיינתן ערך למטבע יציר כפיו של אדם? אשר כל אדם ואדם יכול לכאורה ליצור כמותו? שורשי התשובה לשאלה זו קשורים לסקירה היסטורית קצרה באשר לאופן בו נוצר כסף, והתהליכים שעברו על מה שמכנים אנו כסף.

2. מקובל כי בשחר ההיסטוריה המסחר התבסס על סחר חליפין. דהיינו, החלפת סחורה בסחורה. אלא שעל מנת לאפשר לדייג לרכוש עגבניות, עליו למצוא איכר מגדל עגבניות החפץ בדגים.  כדי לפתור את בעייתו, יכל סוחר הדגים לרכוש סחורה סחירה (כגון מלח) ואיתה לסחור. באשר לסחורה החליפית הרי רצוי שזו תהיה עמידה לאורך זמן, קלה ונוחה לשמירה וטלטול.  תחילתה של אבולוציית המסחר היא שימוש באבנים או מתכות יקרות – העונות על הדרישות כאמצעי תשלום עבור סחורה. על מנת להקל על שקילתן וקביעת שווין של אותן מתכות יקרות, נוצרו מאלו מטבעות, אשר משקלן קבוע ומקל על המסחר.

3. בד בבד גם נעשה שימוש בשטרות (שהשימוש בהם קל אף יותר). השטרות היו למעשה מעין "שטרות חוב" אשר הבטיחו למחזיקים בהם מטבעות מתכת (זהב או כסף) אשר הוחזקו על ידי נותן השטר.  בפועל העדיפו אנשי המסחר להשתמש בשטרות, אך כל שטר כזה היה מגובה במתכת יקרה שהוחזקה על ידי נותן השטר.  במהלך השנים אף נחתמו בין מדינות הסכמים המצמידים בין מטבעות שונים.  הסכמים אלו היו יציבים למדי להוציא תקופות של מלחמות שבהן נזקקו המלכים והמדינות להוצאות כספיות מרובות מעבר למלאי הזהב שבידם.

4. בשנת 1944 נחתם בארצות הברית הסכם ברטון-וודס, שהצמיד בין המטבעות העולמיים לדולר האמריקאי ובין הדולר לבין זהב. קרי, בהתאם לאותו הסכם, הכסף אשר מדינה הנפיקה היה קשור למלאי הזהב אשר היה לה. אלא, שבשנת 1971, לחמה ארצות הברית במלחמת וייטנאם, ולצורך מימון המלחמה ביצעה הדפסת דולרים ללא גיבוי זהב.  משהחלו המדינות לבקש את הזהב,  נשיא ארצות הברית דאז, ריצ'רד ניקסון, ביטל  חד-צדדית את הסכם ברטון-וודס ואת הצמדת הדולר לזהב ויצא מההסכם.

5. החל מאז כמעט כל המטבעות בעולם – כולל הדולר והאירו, אינם צמודים לגיבוי כלשהו. מטבעות אלו נקראים מטבעות "פיאט".  ערכם אינו קשור לערך החומר שממנו הוכנו ואף אין כנגדם שום עתודה של זהב אצל המנפיק. מקור השם פיאט Fiat בלטינית אשר בהתאם לה משמעותו "כך יעשה" או "כך יהיה". הסיבה בעטיה הם מכונים כך היא משום שהבסיס לערכו של המטבע הוא האמון שהציבור מייחס לו וביתר דיוק למדינה המנפיקה אותו. נכון הוא כי לכאורה הבסיס לערך המטבע המקומי הוא נכסיה ועושרה של המדינה.  אולם יש לזכור כי אל מול נכסיה של המדינה קיימים חובות, סחר עולמי, תוצרים וכיוצא בכך, וכולם משפיעים על מאזנה. לכן מקובל בין הכלכלנים כי שוויו של המטבע, נגזר למעשה מכוח הציבור אשר מייחס לו שווי  מסוים.

המשבר של שנת 2008 ואידיאולוגית הביטקוין המוצהרת לתיקון המצב

6. הבעיה בכסף "פיאט" היא כי המנפיק יכול להנפיק למעשה כל כמות. התוצאה יכולה להיות אינפלציה ומשבר קטסטרופליים (כפי שניתן לראות ממצבה של ונצואלה בשנת 2019).  שני גופים יכולים לגרום למשברים.  ראשית, המדינה שלפעמים לא עומדת בפיתוי להדפיס עוד ועוד כספים.  שנית, המבנה הכלכלי שבו הבנקים יכולים לתת אשראי במינוף רב ועצום (למעשה, הבנקים 'יוצרים' כסף יש מאיין על ידי נתינת אשראי).  המשבר הכלכלי הגדול אשר אירע בסוף שנת 2008 נגרם כפועל יוצא ממתן אשראי אשר ניתן בגיבוי נכסים ששווים היה זעיר יחסית לאשראי.  המשבר גרם לחוסר אמון במערכות השלטון והיווה כר פורה לצמיחת מטבעות אלטרנטיביים.