ישראל נ' תיאהא ואח'

החלטה

על התובעת לשלם לעד הוצאות בסכום של 350 ₪.

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"א, 19/09/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

החלטה

על התובעת לשלם לעד הוצאות בסכום של 350 ₪.

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"א, 19/09/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

פסק דין

מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי נתבע 1 העובד כגרריסט התבקש על ידי שוטרים לחלץ משאית מצומת כאשר המטרה של השוטרים הייתה "לפתוח את הצומת" ולמנוע תאונה.

אין מחלוקת כי הנתבע 1 פעל בהתנדבות ללא שכר ותוך הרתמות לבקשת השוטרים.

אין מחלוקת כי נתבע 1 החל לפעול להעלאת המשאית על הגרר וכאשר שני גלגלים קדמיים היו מורמים, לפתע המשאית התדרדרה אחורה כאשר נהגה אינו בתוכה ופגעה בניידת שעמדה מאחור.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

ואלו הנימוקים:

1.בחנתי היטב את עדותו של נתבע 1 והגעתי למסקנה, כי עדותו לגבי בצוע העבודה הינה מהימנה.

2.בשאלה אחת הייתה סתירה בין עדותו לעדות השוטרים וזאת, לגבי העובדה, האם המשאית הונעה בסופו של דבר אם לאו. השוטרים לא רשמו בזמן אמת כי המשאית לא הונעה ולכן, אני מעדיף את עדותו של הנתבע בעניין זה.

3.התרשמתי מעדותו של נתבע 1 שלמעשה, לא נסתרה בפרטים הקשורים במעשיו של נהג המשאית וזאת לאור העובדה, שנהג המשאית לא הובא לא כצד (נתבע נוסף) ולא כעד.

4.הנתבע 1 נקלע למקום והתנדב לעזור לשוטרים ואינני רואה בכך סיבה כי ינזק בצורה כלשהי, מה גם שלא הוכחה כל רשלנות מצידו.

5.הנתבע העיד בפני, כי היה זה נהג המשאית ששחרר את הבלמים לאחר שהרכב הונע וזו הייתה סיבת ההתדרדרות וגרסה זו לא נסתרה (גם נתבע 1 לא העיד כי בזמן התאונה המשאית הייתה מאויישת, אלא העיד כי עובר לתאונה הנהג היה בפנים "ושיחק" עם המשאית).

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

על התובעת לשלם לנתבע 1 הוצאות בסכום של 1,500 ₪.