ישמאלוב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשות לביטול החלטות קצין משטרה בדבר פסילה מנהלית של רשיון נהיגה ואיסור שימוש ברכב.

ההחלטות ניתנו ביום 20.3 לאחר שלמבקש נרשמו דוחות תנועה המייחסים לו נהיגה בשכרות ונהיגה במהירות העולה על המותר בחוק.

בבקשתו המקורית הסביר המבקש כי הסיע שני פצועים לבית החולים, וכי שתה אכן בקבוק בירה "הייניקן", אך לא הרגיש שיכור ולא יכול היה "להשאיר את הפצועים בשטח". בדיון בפניי התייצב המבקש כשהוא מיוצג בידי עו"ד, אשר הוסיף והעלה טענות כנגד חומר הראיות בתיק.

ראשית יצוין כי החלטת הקצין לפסילת רשיון הנהיגה לא נומקה בנימוק כלשהו. חשיבותו של הנימוק כבר נקבעה לא אחת ומובן כי גם כאשר מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות חובה על הקצין לנמק החלטתו. יחד עם זאת, במקרה דנן מתברר כי הקצין נימק את החלטתו בדבר איסור שימוש ברכב וציין כי מדובר ב"עבירה חמורה כ"כ נתפס בעבירת מהירות מופרזת". שתי ההחלטות ניתנו יחד, ולפיכך סבורני כי יש לראות בהיעדר נימוק נפרד בכל אחת מהן טעות סופר ולא יותר מכך, כאשר הנימוק שנרשם על גבי אחת מתייחס לשתיהן.

מעבר לטענה הנ"ל, הסנגור העלה טענות של ממש כנגד חומר הראיות. אמנם מצויים אנו בשלב בו די בראיות לכאורה, אולם דומה כי במקרה דנן קיים לפחות בשלב זה פגם ראייתי של ממש. המשיבה לא הצליחה להציג בשלב זה את פלטי בדיקת השכרות שנערכה למבקש, והתיעוד לתוצאת הבדיקה הוא בדוחות הפעולה של השוטרים בלבד.

יחד עם זאת, על אף שעל פי דוח הפעלת הינשוף החלה הבדיקה בשעה 3:05, הרי פלט בדיקת הכיול הוא מהשעות 3:09 ו – 3:11.

מנגד, קיים רישום אחר כי העברת המבקש לבדיקת הינשוף התבצעה בשעה 3:50, כך שאפשר והרישום בדוח הפעלת הינשוף מקורו בטעות סופר, אולם בהיעדר פלטי הבדיקה, המדובר בסימן שאלה בשלב זה.

פרט לבדיקת הינשוף עצמה קיימות נגד המבקש ראיות נוספות כעולה מדוחות הפעולה של השוטרים, בדבר ריח אלכוהול חזק שעלה ממנו וביצוע חלקי במבחן המאפיינים, וכן הודאת המבקש עצמו כי שתה בירה במסיבה בטרם החל בנהיגה.

באשר לטענת המבקש בדבר צורך בנסיעה להחשת חבריו לבית החולים, הרי לא הוצג מסמך כלשהו בעניין זה ומדוחות השוטרים עולה כי הגם שזומן אמבולנס לפינויים, הרי לא הייתה התרשמות ממצב המחייב הגעה לבי"ח.

המבקש הוסיף וטען לנחיצות הרכב לצרכי טיפול באימו והציג מסמכים רפואיים בעניין זה.

כשאני מביא בחשבון את כל האמור לעיל ראיתי לנכון לאזן בין עצמת הראיות הבעייתית בשלב זה כנגד המבקש וחומרת העבירה ולהעמיד את תקופת איסור השימוש ברכב על 15 יום בלבד ואת תקופת פסילת רשיון הנהיגה על 20 יום.

אשר על כן, המשטרה תחזיר למבקש את רשיון הנהיגה שלו בחלוף 20 יום מיום הפסילה המנהלית ואת רכבו בחלוף 15 ימים מיום מסירתו למגרש האחסון.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: