ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ ואח' נ' קופרמן ואח'

החלטה

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 15.2.12.

1.הנהגת מטעם התובעת הצהירה כי הסיעה את נכדתה הקטינה במושב , ברחוב דו סיטרי, בו נתיב אחד לכל כיוון. היא ביקשה לפנות שמאלה למקום חניה, אותתה, הבחינה במראת הרכב ברכב נוסע מאחוריה המצוי במרחק רב ממנה והחלה את פנייתה שמאלה. או אז ארעה התאונה, כך שרכב נהוג על ידי הנתבע 1 התנגש ברכב מבוטח התובעת והעיף אותה לגינה המצויה משמאל.

2.בעלה של הנהגת, אשר לא היה עד להתרחשות התאונה, הצהיר כי הגיע למקום התאונה לאחר מכן, כאשר הנתבע אמר לו כי הסיט את ראשו "לשניה ועד שחזרתי ראיתי שאני כבר עושה את התאונה".

3.הנתבע הצהיר כי רכב התובעת נסע באיטיות, הוא הבחין בו ממרחק והחל לעקוף אותו. תוך כדי העקיפה פנתה הנהגת שמאלה ללא איתות. הנתבע בלם את רכבו, אך פגע בחלק האחורי שמאלי ברכב התובעת. הנהגת לחצה על דוושת הגז והועפה לעץ שהיה בצד הדרך. הנתבע הצהיר כי להערכתו נסע במהירות 60 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת במקום עומדת על 50 קמ"ש.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, החלטתי לקבל את גירסת נהגת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה, וזאת מהנימוקים שלהלן:

א. נהגת התובעת העידה בפני באופן ברור ורציף והתרשמתי, כפי שאף הצהיר הנתבע, כי היא נהגה בהתאם למותר במקום ואף באיטיות, כהכנה לביצוע פניה שמאלה למקום החניה אליו התעתדה להגיע.

מהתרשמותי מהעדה ואופן עדותה בפני, אני אף מקבלת את הצהרתה כי אותתה בטרם ביצוע פנייתה שמאלה. הנהגת הצהירה על כך מפורשות גם בהודעתה בפני חוקר התובעת (ראה שורות 8-9 לת/5) ואף חזרה על כך לאחר מכן באותה הודעה (ראה שורות 16-17 לת/5). הנהגת אף עמדה על כך בעדותה בפני.

הנהגת נשאלה ע"י ב"כ הנתבעים אודות אופן התנסחותה בטופס ההודעה על מקרה הביטוח (ת/3) ובהודעתה בפני החוקר (ת/5) בדבר ביצוע הפניה שמאלה. לא מצאתי בהודעות אלה סתירה המשנה מגירסת הנהגת בפני אודות אופן התרחשות התאונה.

ב.הנתבע אישר כי נסע במהירות 60 קמ"ש, העולה על המהירות המותרת במקום. עובדה זו מתיישבת אף עם רצונו לעקוף את רכב התובעת תוך כדי האצת מהירות רכבו ואף עם אופי הפגיעה ברכבו (ראה התמונות נ/2 וחוות דעת השמאי) ועם אופי הפגיעה ברכב התובעת, אשר הועף שמאלה לגינה בצד הדרך. הדבר אף מתיישב עם הצהרת נהגת התובעת כי הבחינה ברכב הנתבע בנוסעו מאחוריה, גם אם עובדה זו לא צוינה בפני החוקר, שכן הנהגת הצהירה גם בפני כי לא היה רכב משמאלה.

ג.רק בעדותו בפני, ומשנשאל בחקירה נגדית על מיקום הפגיעה ברכבי הצדדים, ציין הנתבע לראשונה כי הסיט את רכבו ימינה על מנת לנסות להימנע מהתרחשות התאונה. מתקשה אני ליישב טענה זו עם אופי הפגיעה ברכבים, שכן רכב התובעת נפגע בכנף האחורית שמאלית ורכב הנתבע בפינה הימנית קידמית.

ד.הנתבע אף לא הכחיש כי נערכה שיחה בינו לבין בעלה של הנהגת לאחר התאונה, אם כי הצהיר כי לא זכור לו ששוחח עימו על הסטת מבטו מהכביש ואישר כי הביע צער על התרחשות התאונה בפני בעלה של הנהגת.

5.לאור כל האמור, אני קובעת כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה, בשל כך שעקף את רכב התובעת בחוסר זהירות, כאשר זו ביקשה לפנות שמאלה כדין ולאחר שאותתה בדבר כוונתה לעשות כן.

6.הצדדים יודיעו עד ליום 12.12.13 האם הגיעו להסכמה ביניהם לעניין גובה הנזק, וככל שלא תושג הסכמה, האם מתבקשת חקירת שמאי התובעת לעניין זה.

בהעדר הודעה/הסכמה, ייקבע מועד לדיון לעניין זה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ד, 29 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: