יש להבטיח טענות רכושיות כגון הזכות לנכסי קריירה

התקיים  לפני דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו איסור דיספוזיציה לאחר שהצו ניתן במעמד צד אחד. כעת, מתבקשת אני להחליט האם להסירו או להותירו על כנו. השאלה המרכזית בה עלי להכריע, האם להסיר צו איסור דיספוזיציה מדירתו של המשיב, אשר אין מחלוקת לגביה שנרכשה לפני נישואי הצדדים ואינה מהווה חלק מהרכוש המשותף ואף לא נתבע בגינה דבר במסגרת התביעה הרכושית שהוגשה.

 במהלך הדיון הגיעו ב"כ הצדדים להסכמות עובדתיות ולפיכך נמנעו מחקירות הצדדים עצמם וסיכמו לפני בעל פה. הבקשה הוגשה במסגרת תובענה רכושית בין בני הזוג.

מעיקרי הבקשה הרלוונטים לענייננו:

הצדדים נישאו זה לזו בנישואי קפריסין בחודש נובמבר בשנת 2001  ונולדו להם שני ילדים.

נטען כי יחסי בני הזוג עלו על שרטון. בין היתר הבעל סגר בפני האשה את חשבון הבנק המשותף של הצדדים וכן ניתק את הטלפון הסלולרי של האשה ואת המחשב.

בנוסף לאלימות מילולית שנקט הבעל כלפי האשה חדל האב לזון את המשפחה ולשאת בהוצאותיה, ואינו מאפשר לאשה שימוש ברכב המשותף. כמו כן נטען כי בד בבד עם סגירת החשבון העלים הבעל סכום של 26,000 דולר מהחשבון המשותף של הצדדים ועדיין מעלים את משכורתו , חסכונותיו וקופות הגמל.

בין הצדדים נחתם הסכם יחסי ממון בין בני זוג כשבוע לפני מועד הנישואין, ואושר ע"י כב' סגן הנשיא, השופט יצחק שנהב בבית המשפט לענייני משפחה.

המבקשת טוענת כי הבעל הפר את התחייבותו לכבדה ולהיות נאמן לה וכן לשאת בצורה סבירה ומכובדת בהוצאות ניהול משק הבית המשותף בניגוד לסעיפים 7, 9 להסכם, וכן יש למבקשת עילת ביטול ההסכם בגין הפרה.

עוד נטען כי ממילא סעיף 5 (ד) להסכם קובע כי :

" במקרה של פירוד, בין בהסכמת הצדדים ובין בהחלטת צד אחד מהם בלבד, לא יהא עוד תוקף ונפקות להסכם זה ולא תהא חובה על הצדדים לפעול ולנהוג לפיו משלב זה ואילך".

לכן, יכולה המבקשת לתבוע את זכויותיה בהתאם לחוק  יחסי ממון בין בני זוג, והיא עותרת במסגרת תביעה רכושית לאיזון מלא ושווה של מחצית מכלל הרכוש המשותף שנצבר בתקופת הנישואין.

להלן יובאו עיקרי תגובת המשיב לבקשה:

הצדדים חתמו על הסכם ממון שבוע לפני הנישואין, אשר קיבל תוקף של פסק דין.  את עריכת ההסכם יזמה המבקשת ומי שהכין אותו הוא עורך דינה.  ההסכם קובע הפרדה רכושית מוחלטת בין הצדדים, הן לגבי רכוש שנצבר לפני הנישואין והן לאחריהם. אלו הם נישואיה הראשונים של המבקשת ונישואיו השניים של המשיב, אשר עבד במקצועו במשך עשרות שנים לפני שהכיר את המבקשת.

הדירה נשוא הצו הינה דירתו של המשיב בלבד, אשר נרכשה שלוש שנים לפני נישואי הצדדים ועוד לפני שהכיר המשיב את המבקשת.

סעיף 5 (ב) להסכם קובע במפורש כי  בעת פירוד בין הצדדים למבקשת לא יהיו כל טענות, דרישות או תביעות לגבי הדירה.

עוד קובע ההסכם, כי כל רכוש שנצבר ע"ש מי מהצדדים ימשיך להיות שייך לכל צד שצבר אותו בנפרד ולא יהיה בפועל כשיתוף נכסים בין הצדדים (סעיפים 8, 13 להסכם).

במסגרת התביעה הרכושית לא נתבעה כל זכות שהיא או סעד אחר לגבי הדירה. המבקשת תבעה השבת סכום כספי שהינו  פיצוי בגין ההפרש הפוטנציאלי בין השתכרותה והשתכרות המשיב, מחצית רכב ומחצית תכולת הדירה.

לפיכך לא ניתן לבקש צו איסור דיספוזציה לגבי הדירה ויש לבטל את צו המניעה לגבי דירת המשיב לאלתר.

עוד נטען כי הצו לא הוגבל למחצית מכלל הרכוש המשותף שנצבר בתקופת הנישואין והוא חל גם על הכספים המופקדים ב - "כלל חברה לביטוח" שהינם כספים שצבר המשיב ב- 22 שנות עבודתו בתעשיה האוירית, כולם לפני שהכיר את המבקשת.