יש לדקדק בלשון הסכם הגירושין

הצדדים חתמו על הסכם גירושין בפני בית הדין הגדול. בהסכם נקבע בין השאר שהבעל ישלם 200,000 ש"ח כתשלום עבור הכתובה, ובאם לא יפרע סכום זה בזמן ובתנאים שנקבעו בהסכם, יצטרך לשלם את כל הסכום הכתוב בכתובה על סך 520,000 ש"ח.

המשיבה סוברת שהמבקש לא עמד בתנאי הפירעון המפורטים בהסכם ועל כן חיוב הכתובה המוטל על הבעל הוא 520,000 ש"ח והאישה אף פתחה תיק הוצאה לפועל נגד המבקש על סכום זה.

בפנינו תביעת המבקש לקבוע שחיוב הכתובה הרובץ עליו כעת הוא עדיין 200,000 ש"ח בלבד ולא 520,000 ש"ח.

בהחלטת בית הדין הגדול מיום י"ב באלול תשע"ח (23.8.18), התיק הוחזר לבית הדין האזורי להעלאת הטענות בפניו.

ונזכיר האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום י"ח בטבת תשע"ט (26.12.18).

בשלב זה, בית הדין סבר כי לאור העובדה שהתקיים רק דיון אחד, והתמונה נפרסה, ניתן להוציא החלטה כבר עתה אף ללא צורך בקבלת סיכומים, ברם, בא כוח המשיבה מבקש בכל זאת להורות על הגשת סיכומים טרם פסיקה.     

ובכן, למען הסדר הטוב והסרת טענה עתידית, יוגשו סיכומי שני הצדדים במקביל בתוך ארבע עשר יום.

היקף הסיכומים לא יעלה על שלשה עמודים, בגודל אות וגופן המקובל.

לאחר קבלת הסיכומים, בית הדין ישקול הכרעתו בתביעה לגופה.

ואכן הוגשו סיכומי שני הצדדים.

טענות המבקש כפי שמופיע בסיכומיו

ואלו תמצית טענות המבקש הנוגעות לעצם התביעה והאמורות בסיכומיו:

א. בבית הדין הגדול נחתם הסכם גירושין.

ב. נקבע שם מנגנון תשלומים. כן סוכם שם המועד לתשלום הסכומים השונים.

ג. ברור כי כוונת הצדדים הייתה שהכספים ישולמו מתוך כספי מכר הדירה של המבקש.

ד. בסעיף ו להסכם נאמר כי הכסף בהתאם לסעיפים קודמים יועבר בעת מכירת הדירה לחשבון נאמנות על שם בא כוח האישה, והוא לא יעביר את הכסף לאישה אלא לאחר שתפעל להסרת כל הצווים לרבות צו עיקול על הדירה, בכל הערכאות לרבות בהוצאה לפועל.

ה. הסכם מכר הדירה נחתם ביום י"ז באב תשע"ז (9.8.17), כחודש ימים לאחר ההסכם, וברור שהמבקש שהתחייב לשלם בתוך 9 חודשים, עמד במועד.

ו. הטענה כי הוא היה צריך לשלם מיד עם מכירת הדירה, נוגדת את ההיגיון.