ירמקוב נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני ערעור שמלכתחילה הוגש על ההרשעה, ולאחר שטענה ב"כ המדינה טענותיה והבין ב"כ המערער כי ביהמ"ש לא יתערב בהכרעת הדין, חזר בו מטיעוניו לעניין הכרעת הדין. מכאן, שהערעור הוא על חומרת העונש שגזר בימ"ש קמא על המערער לאחר הרשעתו בעבירה של עקיפה בדרך לא פנויה תוך סיכון לרכב אחר, בניגוד לתקנה 47ד לתקנות התעבורה.

העונש שגזר בימ"ש קמא – קנס בסך 750 ₪, פסילה בפועל בת 3 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מינהלית, פסילה על תנאי בת 4 חודשים למשך שנתיים.

לטענת ב"כ המערער, מדובר במי שוותק הנהיגה שלו עומד על 20 שנה (כולל נהיגה בחו"ל), מדובר בנהג משאית מקצועי, ועל כן יש לזקוף לזכותו עובדת נהיגתו במהלך שעות רבות בכל יום. המערער זקוק נואשות לרישיון הנהיגה לפרנסתו, שכן אין לו כל אפשרות אחרת להתפרנס.

לגופו של עניין:

1. ככלל, בית משפט בערכאת ערעור ימנע מלהתערב בשיקול דעתו של בימ"ש קמא מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר דינו, זאת גם אם בית המשפט היה פוסק אחרת.

רק טעות או חוסר סבירות קיצונית, בהטלת העונש, יש בהם כדי להצדיק התערבות בית משפט של ערעור (ראה ע"פ 3332/91 מדינת ישראל נ' יצחק סבג פד"י נו (1) 437).

2.בעברו התעבורתי של המערער 12 הרשעות קודמות, לא כולל הרשעה זו, הכוללות אי ציות לתמרורים, נהיגה כאשר משקל הרכב הכולל עולה על 10% מהמותר, הובלת מטען בתפזורת ללא כיסוי מתאים, נהיגת רכב שנשמט ממנו מטען, שימוש בטלפון בעת נהיגה, עבירות החוזרות על עצמן של נהיגה ברכב לא תקין שלא נאסר בשימוש וכניסה לצומת שלא מהנתיב הימני כאשר מדובר ברכב כבד.

עבירות אלה שמניתי מעידות על נהיגה מסוכנת ומסכנת את כלל המשתמשים בדרך.

העבירה בה הורשע המערער, אף היא עבירה היוצרת סכנה הן למערער והן לרכב/רכבים אחרים.

3.אין בנסיבות אישיות של שיקולי פרנסה כדי להתערב עונש ולהקל בו. מלכתחילה נועד עונש של פסילה בפועל להכביד על הנהג העבריין.

הערעור נדחה.

הרישיון יופקד עד ליום 15.7.10 בבימ"ש לתעבורה מרכז בפ"ת.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תש"ע, 27/06/2010 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת

הוקלד על ידי: נטלי ליפר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: