ירמי נ' כהן ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב הפרת הסכם שכירות שנערך בין התובע לבין הנתבעת 1. הנתבע 2, בשלב יותר מאוחר, נתן ערבות למילוי התחייבויותיה של הנתבעת 1.

התובע עותר לסכום של 17,715 ₪ שמורכב מדמי שכירות בגין חודשים אפריל, מאי ויוני 2008, בסכום כולל של 7250 ₪ והוצאות ועד הבית – 700 ₪. מעבר לסכומים אלו, התובע דורש סכום פיצוי שנקבע מראש בסך של 9900 ₪.

למעשה, התובע הגיע להסדר עם הנתבע 2 ביום 25.5.08 לפיו הנתבע 2 ישלם לתובע סה"כ 7250 ₪ (שהוא סכום שכ"ד שלא שולם) וגם את ועד הבית. אין מחלוקת על כך שהנתבע 2 לא שילם את הכספים.

בכתב התביעה, התובע מסתמך על סעיף 18 לחוזה השכירות, ושם נקבע "מוסכם במפורש כי בנוסף לפיצוי היומי ומבלי לפגוע בו, במקרה והשוכר יאחר מעל 30 יום בפינוי המושכר ו/או במקרה של הפרה יסודית של חוזה זה... מתחייב השוכר לשלם למשכיר פיצויים מוסכמים ומוערכים מראש ע"י הצדדים ללא כל צורך בהוכחת נזק בדין, בסך השווה לדמי השכירות עבור 3 חודשים".

2. הנתבעים לא התייצבו ולא הגישו כתב הגנה, אם כי קיבלו זימון כדין.

3. לאחר שעיינתי בכתב התביעה וביתר המסמכים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ולהלן הנימוקים לכך:

א.בהסתמך על התחייבות בכתב שנחתמה ע"י הנתבע 2, מגיע לתובע 7250 ₪ ועוד 700 ₪ ועד הבית.

ב.לא נקבע בזכרון הדברים מיום 25.5.08 שום פיצוי במקרה שהנתבע 2 לא ישלם את הסכום או כל חלק ממנו.

ג.לא ניתן להחיל את הוראות סעיף 18 על החוב נשוא זכ"ד. הרי עיון בחוזה מגלה שסעיפים 17 ו-18 דנים במצב שבו יש איחור בפינוי המושכר, ולא כך המצב בפני. הרי התובע לא מתלונן על איחור בפינוי, אלא איחור בתשלום בלבד. אין מקום להחיל את הוראות סעיף 18 בזכרון הדברים. הרי בפועל חוזה השכירות הסתיים בעת חתימת זכרון הדברים.

לאור האמור אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכום של 7950 ₪ ועוד 250 ₪ הוצאות דיון. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ט אדר א תשע"א, 23 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: