ירושלמי לוי ואח' נ' ליברל

פסק דין

עסקינן בערעור שהוגש על החלטת כב' רשמת (כתוארה אז) עידית כלפה מיום 2.4.13 בתיק תא"ח 10691-09-12.

בהחלטה האמורה נדחתה בקשת המערערים לבטל פסק דין שניתן ביום 23.1.13 נגדם בהעדר הגנה במסגרת תביעה לפינוי מושכר אותה הגישה המשיבה.

הערעור נקבע לדיון ביום 13.10.13, אלא שהמשיבה לא התייצבה לדיון זה ומשכך עתרו המערערים למתן פסק דין המקבל את ערעורם ולחיוב המשיבה בהוצאות.

מהטעמים הנזכרים בהחלטה מיום 13.10.13 ובכלל זאת, פינויו כבר של המושכר, ניתנה למשיבה זכות תגובה לצד שהות לצדדים לנסות לגבש הסכמה עניינית ולו דיונית ובכלל זאת "להכרעת בית משפט זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט על בסיס טענות הצדדים מחד ומאידך וללא הנמקה כאשר ההכרעה תיתן דעתה למעשה אך לנותר במחלוקת, קרי – ההוצאות הכרוכות בניהול ההליכים עד היום וזו תשמש תחת ההחלטה נשוא הערעור ופסק הדין שניתן".

ביום 22.10.13 הודיע ב"כ המשיבה בשם הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני בדבר הכרעה על דרך הפשרה כאמור, תוך שצוין כי בית המשפט יהא רשאי להורות על קבלת הערעור או דחייתו תוך פסיקת הוצאות למי מהצדדים בתיק וכי מאחר שהנכס פונה ושאלת ההוצאות היא שנותרה לדיון, רשאי בית המשפט לפסוק סכום שונה מאשר נקבע ע"י כב' הרשמת בהחלטתה מיום 2.4.13.

בהינתן כל האמור מצאתי מקום לציין בתמצית כדלקמן:

כב' הרשמת נתנה דעתה לבקשה לביטולו של פסק הדין דאז כמי שנתונה היתה לשיקול דעת בית המשפט, כך באין חולק כי כתב התביעה הומצא למערערים, ובסופו של יום דחתה בקשתם מחמת מסקנתה לפיה טענות ההגנה שהועלו, סתמיות הינן ואינן עולות בקנה אחד עם הכתובים.

דא עקא, כי בפי המערערים היתה אף טענה לפיה לא צורף לכתב התביעה טופס הזמנה לדין, טענה שעשויה היתה להיות רלבנטית בבחינת חוקיות ההמצאה.

מכל מקום וכאמור, אין חולק למעשה כי המערערים ידעו על קיומה של התביעה כנגדם.

באשר למחלוקת גופה – הרי שזו נוגעת לשאלת קיומה של עילת תביעה מחמת מחלוקת בענין מועד סיום יחסי השכירות, כשלצד זאת, אין חולק כי לפחות בהתייחס לחודש אחד (מאי) פיגרו המערערים בתשלום דמי השכירות.

לאחר עיוני במכלול הנתון בתיק, שקילת הסיכונים והסיכויים של הנטען מחד ומנגד בהתייחס להליך הערעור דלפני, בחינת סבירותה של ההחלטה נשוא הערעור, ומתן הדעת להתנהלות הצדדים, להוצאות הכרוכות בהליכים הנזכרים ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום להורות כדלקמן:

מחד - על ביטול חיובם של המערערים בהוצאות שנפסקו ע"י כב' הרשמת ביום 2.4.13 (1,500 שקלים) וכן על חיוב המשיבים בתשלום הוצאות לטובת המערערים בשיעור של 1,000 שקלים.

מאידך - החיובים שהושתו על המערערים בפסק הדין מיום 23.1.13 (אגרה ושכ"ט) יוותרו בעינם.

הצדדים יבצעו קיזוזים הדדיים בהתאם לפסיקה זו.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים ותיק זה ייסגר.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"ד5 נובמ05 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: