ירוחם ואח' נ' ארביב

פסק דין

תובענה לפינוי מושכר, שהוגשה בסדר דין מיוחד.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובעים הינם בעלי זכות הבעלות של מבנה המצוי בקומת הקרקע ברח' שמוטקין 8, ראשון לציון הידוע כחלקה 164/7 בגוש 3939 (להלן: "הנכס").

הנתבע שכר את הנכס מהתובעים בהתאם להסכם שכירות מיום 16.6.2010 (להלן: "הסכם השכירות") וזאת לתקופה שמיום 10.6.2010 ועד ליום 9.6.2011, תמורת דמי שכירות בסך של 9,000 ₪ לחודש + מע"מ.

בסעיף 17 להסכם השכירות נקבעה זכות אופציה ל – 4 שנים נוספות, שנה בכל פעם, בתנאים כדלקמן:

א.הודעת שוכר בכתב, שתומצא 60 יום מראש, על רצונו במימוש תקופת האופציה;

ב.תשלום מלוא דמי השכירות ועמידה ביתר תנאי הסכם השכירות;

ג.גידול בדמי השכירות בשיעור של 5% ביחס לשנה הקודמת, בכל שנה;

ביום 29.6.2011 חתמו הצדדים על הסכם אופציה ראשון, לתקופה שמיום 10.6.2011 ועד ליום 9.6.2012. בסעיף 4 להסכם זה נוספה תניה לפיה דמי שכירות יגדלו בשיעור נוסף של 3% (מעל שיעור הגידול הקבוע בהסכם השכירות) בגין היטל השבחה שהוטל על התובעים בגין שינוי ייעוד הנכס (להלן: "הסכם האופציה הראשון").

ביום 25.7.2012 חתמו הצדדים על הסכם אופציה שני, לתקופה שמיום 10.6.2012 ועד ליום 9.6.2013 (להלן: "הסכם האופציה השני"). בהסכם זה נקבע כדלקמן:

"3.כל תנאי השכירות האמורים בהסכם (בהתאם ל"הואיל השני" הכוונה להסכם השכירות – הערה שלי, ר.א.) ימשיכו לחול בהתאמה גם בתקופת השכירות הנוספת, בכפוף לאמור להלן בתוספת זו.

4.דמי השכירות בתקופת השכירות הנוספת יהיו כמפורט בסעיף 17 להסכם בכפוף לכך שמוסכם באופן יוצא מן הכלל כי התשלומים עבור 2 חודשי השכירות הראשונים יהיו כדלקמן: השיק הראשון ל – 30 לחודש והשני ל – 20 לחודש.

5-7.......

8.למען הסר ספק מובהר בזה כי אין בתוספת זו כדי להאריך את תקופות האופציה מעבר לאמור בסעיף 17 להסכם, דהיינו לשוכר קיימת האופציה להאריך את תקופת השכירות לשנה אחת נוספת 2 פעמים עד ולא יאוחר מיום 9.6.15, והכל בהתאם לתנאי סעיף 17 להסכם, ובלבד שיעמוד בכל חובותיו וחיוביו לפי ההסכם והתוספות במשך תקופת האופציה הנוכחית, לרבות תשלום דמי השכירות במועדים וללא כל אחור, וכן שתחתם תוספת נוספת בין הצדדים בבוא היום המבטאת הסכמתם להארכת תקופת השכירות לתקופה נוספת עד למועד הנ"ל."

הנתבע לא שילם את דמי השכירות בגין תקופת השכירות של החודש האחרון בהתאם להסכם האופציה השני, דהיינו, לתקופה שמיום 10.6.2012 ועד ליום 9.6.2013.

לא נחתם בין הצדדים הסכם נוסף בכתב.

הנתבע לא פינה את הנכס ביום 9.6.2013, והוא ממשיך להחזיק בו עד היום, ומשתמש בו לצרכי אולם אירועים בשם "ניו יורק אבניו", וזאת על אף שאין למקום רישיון עסק.

טענות התובעים

התובעים טוענים כי נוכח מחדלו של הנתבע מלשלם את דמי השכירות לחודש השכירות האחרון בהתאם להסכם האופציה השני, ועד בכלל, ובהיעדר הארכה של תקופת השכירות לתקופת אופציה נוספת – קמה להם הזכות לדרוש את סילוק ידו של הנתבע מהנכס.