ירדני נ' חדד ואח'

החלטה

התובע (להלן: "המבקש") יליד 1932, עותר למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחומים: האורטופדי, הפלסטיקה, הפסיכיאטריה, גריאטריה ושיקום לצורך בדיקתו וקביעת דרגת נכותו בעקבות תאונת הדרכים בה היה מעורב ביום 24/04/2011 כהולך רגל.

הנתבעת (להלן: "המשיבה) משאירה לשיקול דעת של בית המשפט את שאלת מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי אולם מתנגדת ליתר המינויים המבוקשים ועיקר טעמיה להלן :-

בתחום הפסיכיאטרי

נטען, כי אין בתיעוד הרפואי שצירף התובע כדי ללמד על פגיעה המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה וכי התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו. התובע לא צירף ולו מסמך רפואי אחד לרבות כרטיס טיפולים ו/או כל ראיה אחרת שיש בה להעיד כי התובע טופל ו/או היה במעקב פסיכיאטרי בגין תלונותיו הנטענות עקב התאונה ודי בכך כדי לדחות את בקשתו למינוי מומחה בתחום זה.

בתחום הפלסטי

נטען, כי לא צורף ולו מסמך רפואי אחד לתמיכה בטענותיו של התובע או לחילופין תמונות עדכניות של הצלקות הנטענות. בנוסף אין צורך במינוי מומחה רפואי בתחום שעה שהמומחה הרפואי בתחום האורטופדי יכול להתייחס לעניין הצלקות.

בתחום השיקום / גריאטרי

נטען, כי בהתאם להלכה הפסוקה, מינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי יעשה רק במקרים יוצאים מן הכלל וכי הלכה משורשת היא ששאלת הצורך במינוי מומחה שיקומי מחייבת בחינת מיוחדת ואין המקרה דנן מהווה את החריג למינויו של מומחה רפואי בתחום השיקומי שכן אין עסקינן בפגיעה רב מערכתית ורוב תלונותיו הנטענות של התובע אינן נתמכות בראיות כלשהן ואין התובע עמד בנטל הראיה המוטל עליו למינוי מומחים רפואיים.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר הרפואי שצורף לבקשה אני מחליטה כדלקמן : -

כידוע, עקרון יסוד בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה (ראה בעניין רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 136, 138-139 (1998).

נוסף אציין, כי במקרה של ספק יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. (ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית, 2012) 651).

ומהכלל אל הפרט,

בתחום האורטופדי, הואיל ולתובע נגרמו שברים, שבר במרפק יד שמאל ושבר בטיביה שוק ברגל שמאל והנתבעת השאירה את שאלת המינוי לשיקול דעתו של בית המשפט, נחה דעתי כי יש מקום והצדקה למינוי המבוקש - החלטת המינוי תשלח בנפרד.

בתחום הפלסטי - ראשית, לבקשה לא צורפו תמונות שמתעדות צלקות, שנית בהחלט שאין מניעה, כי המומחה האורטופד שימונה יתייחס בחוות דעתו לנכויות בתחום האסתטיקה הנטענות אם בכלל. מכל מקום, אינני רואה מקום למנות מומחה בתחום הפלסטי, בשלב זה.

בתחום הפסיכיאטרי – התובע צירף 2 מסמכים בתחום, מסמך מיום 21/05/12 ומסמך מיום 15/01/13 בהם נרשם כי התפתחה תסמונת דיכאונית חרדתית כתוצאה מהתאונה שעבר עם.

יצויין כי אמנם, המסמך האחרון שהוגש בתחום הינו בסמוך למועד הגשת התביעה (21/02/13) יחד עם זאת בהינתן שהוגשו רק שני מסמכים בתחום הרי שקיימת בעייתיות ברצף הטיפולי הנדרש כדין.

לאור האמור, הרי שבשלב זה אני מורה, כי בטרם תינתן החלטה סופית בבקשת התובע למינוי מומחה פסיכיאטר אני מורה לב"כ התובע להגיש לבית המשפט מסמכים רפואיים עדכניים המוכיחים רצף טיפולי.

בתחום הגריאטרי והשיקומי - אני קובעת, כי המומחה האורטופד יחווה את דעתו באשר לשאלת הצורך במינוי מומחה גריאטרי ושיקום.

במטרה לנצל את פרק הזמן עד לקיום ישיבת קדם המשפט ולייעל את ההליך, רשאים ב"כ הצדדים להגיש בתוך 15 יום מהיום הודעה על הסדר דיוני מפורט לסיום ההליכים המקדמיים המפורטים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984 ("התקנות").