יקיר נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (כב' השופטת מ. קסלסי), אשר הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגת רכב בשכרות מכוח הסירוב להיבדק, בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב ו-64ד(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

בית המשפט קמא הטיל על המערער פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 28 חודשים, 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 2,000 ₪.

ב"כ המערער טען, כי לא היה מקום להרשיע את המערער מאחר שהשוטרים שהיו מעורבים באירוע, לא היו מיומנים ולא ניתן לסמוך על עדותם.

בנוסף טען, כי לא הוסברה למערער המשמעות המשפטית של הסירוב וכי מפעילת הינשוף איננה מפעילה מוסמכת.

בית המשפט קמא התייחס אחת לאחת לכל טענותיו של המערער ודחה אותן.

בית המשפט קמא קבע, כי ניתנו למערער מספר הזדמנויות לנשוף וכי צפייה בסרטון הדגימה יותר מכל כיצד המערער מתחזה לאחד שלא מרגיש טוב וכי מצורת נשיפתו "רואים בבירור, כי הנאשם נמנע מלהוציא אוויר ושומעים ברקע את השוטרת אומרת שהוא לא נושף".

בית המשפט קמא קבע, כי טענתו של המערער לפיה לא הבין כיצד מבצעים את הנשיפה היא טענה מגוחכת וזאת גם בשים לב לכך שהודגם בפניו כיצד לבצע את הנשיפה וכי מדובר בנשיפה פשוטה שכל אחד מסוגל לבצע.

בית המשפט קמא קבע, כי מפעילת הינשוף הינה מיומנת ומהימנה.

לעניין הסירוב להיבדק, קיבל בית המשפט קמא את דברי השוטרת אשר הסבירה בנוסח המופיע בטופס המובנה את דרישות החוק ואת משמעות הסירוב.

לכך יש להוסיף את בדיקת המאפיינים ואת התרשמותו של השוטר, כי התרשם שהמערער נראה תחת השפעת אלכוהול כבדה והוא אף חרג מהקו כאשר נדרש לבצע בדיקה זו.

בית המשפט קמא קבע, כי התרשם לרעה מעדותו של המערער וכידוע, בית המשפט שלערעור אינו מתערב בממצאי מהימנות.

גם העונש שהוטל על המערער אינו חמור ואינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור.

בל נשכח, כי המחוקק קבע רף של עונש מינימום העומד על שתי שנות פסילה בגין נהיגה בשכרות.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור על שני חלקיו.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים בפקס ובדואר.

ניתן היום, 13.3.13 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: