יצחקי נ' שחל את האזרחי, משרד עורכי דין

החלטה

בפני בקשה למחיקת כתב ההגנה ולחילופין למתן צו המורה על השלמת הליכי גילוי המסמכים על דיי המשיבה.

במסגרת תיק זה מתבררת תביעה אשר הגיש המבקש ובמסגרתה הוא עותר לחיוב המשיבה בתשלום סך של 421,652 ₪.

בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, טוען המבקש שבתחילת ספטמבר 2008 העביר לטיפול המשיבה ייצוג של חברה מאיטליה בשם Elsag Datamat (להלן: "החברה") וכי סוכם בין הצדדים כי המבקש יקבל מהמשיבה שליש משכר הטרחה אשר תגבה המשיבה מהחברה. סיכום זה התייחס לשכר הטרחה שתגבה המשיבה מהחברה בגין ייצוג החברה בכל הנוגע להשתתפותה במכרז של רשות הדואר וכן על שכר טרחה שתגבה המשיבה בגין מתן שירותים לחברות בנות של החברה, ותיקים נוספים שתקבל המשיבה מהחברה. כך לפי גרסת המבקש בכתב התביעה ובהתבסס על חילופי דואר אלקטרוני בין הצדדים.

לאחר כשנתיים התברר למבקש, באקראי, כי החברה זכתה במכרז של רשות הדואר בהיקף של 10 מיליון אירו אלא שפניותיו למשיבה בדרישה לקבלת חלקו בשכר הטרחה נדחו והמשיבה התנערה מהתחייבותה כלפיו.

טוען לפיכך המבקש שיש לאכוף על המשיבה את התחייבותה לשלם לו את חלקו בשכר הטרחה שגבתה המשיבה מהחברה. המבקש מתבסס על מכתב המשיבה שלפיו שכר טרחתה מול החברה עמד על 4% מהסכום שישולם לחברה אם תזכה במכרז ובהתבסס על הפרסום לזכייה במכרז בסך של 10 מיליון אירו, טוען המבקש כי שכר הטרחה של המשיבה הסתכם בסך של 400,000 אירו וחלקו בשקלים אמור להגיע ללמעלה מ- 750,000 ₪. את סכום התביעה מבסס המבקש על הערכתו את היקף שכר הטרחה שכבר שולם למשיבה.

עילה נוספת עליה מתבססת התביעה הינה הסכם נפרד למתן שירותים למשיבה בתחום של הפחתת חיובי הארנונה על משרדי המשיבה, הסכם בגינו עותר המבקש לתשלום סך של 12,950 ₪, אולם פן זה של התביעה איננו רלוונטי כלל למחלוקת נשוא החלטה זו.

המשיבה כופרת בכל טענות המבקש וטוענת שמדובר בתביעת סרק אשר הוגשה שלא בתום לב.

לפי גרסת המשיבה, כאמור בכתב ההגנה ובתמצית, הסכם שכר הטרחה עליו מתבססת התביעה נכרת מתוך הטעייה של המשיבה. הטעיה לה אחראי המבקש ואשר במסגרתה הוטעתה המשיבה לחשוב שהחברה הינה לקוח של המבקש. הטעיה זו מצדיקה את בטלות ההסכם ודחיית התביעה.

עוד טוענת המשיבה כי במהלך שנות מתן השירותים לחברה התברר שהיקף העבודה הנדרשת מהמשיבה וההוצאות הכרוכות בכך עולים בהרבה על אשר נחזה מראש, שלכן אין היגיון ואין הצדקה לתשלום מלוא שכר הטרחה סוכם מראש עם המבקש. בפגישה שהתקיימה בין הצדדים ביום 3.2.11 הוסבר השינוי בנסיבות למבקש והמבקש הסכים להצעה שלפיה ישולם שכר טרחה רק אם תממש רשות הדואר אופציות לקבלת שירותים נוספים מהחברה, מימוש שיביא לתשלום שכר טרחה למשיבה שממנו יגזר גם חלקו של המבקש. עד כה כלל לא מומשו האופציות שלכן לא שולם דבר למשיבה ואין למבקש כל זכות לתשלום כלשהו מהמשיבה.

המשיבה מעלה בכתב ההגנה טענות נוספות, לרבות בדבר פעילותה לטובת עסקי המבקש, אלא שלטענות אלו אין רלוונטיות למחלוקות נשוא החלטה זו.

במסגרת ההליכים המקדמיים בבירור התביעה, העביר המבקש למשיבה דרישה לגילוי מסמכים ושאלון. מאחר והמבקש סבר שהמשיבה לא קיימה את חובתה לגילוי מלא ומענה על השאלון, הוגשה הבקשה לצו המחייב אותה לעשות כן. הבקשה כוללת גם טענה שגילוי המסמכים נעשה שלא על דרך של תצהיר, אלא שבינתיים הועבר תצהיר גילוי מסמכים (כעולה מסעיף 2 בתשובת המבקש) והתייתר הצורך להכריע בחלק זה של הבקשה.

העיקרון בכל הנוגע לחובת הגילוי בהליך אזרחי ברור. הגישה לגילוי מסמכים היא ליברלית. כלל מושרש הוא כי גילוי רחב של המסמכים בין בעלי דין מותר ובלבד שהמסמך רלבנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו. יש להבחין בין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה. כלומר, "מסע דיג" של מסמכים אצל היריב אינו אסור, ובלבד שהדיג יהיה קשור לתביעה גופא, ולא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים.

על רקע עקרון זה, להן ההתייחסות לבקשה בנוגע לגילוי המסמכים בהתייחס לפירוט בבקשה:

מסמכים הנוגעים להסכמות בין המשיבה לחברה בקשר עם שכר הטרחה (סעיפים 11.1 – 11.3 בבקשה) – אף שבתגובה לבקשה טענה המשיבה כי חלק מהמסמכים שבחזקתה ועוסקים בשכר הטרחה חסויים, בתגובתה לבקשה (סעיף 9) ובדיון שהתקיים ביום 3.6.13, הצהירה המשיבה שאין בחזקתה כל מסמך העוסק בשכר טרחתה ואין מקום למתן צו לחשיפת מסמך שאיננו קיים.

מסמכים העוסקים בפרטי המכרז ותנאיו (סעיפים 11.4 – 11.5 בבקשה) – עילת התביעה מתבססת על טענה שלמבקש זכות לקבל שליש מכל סכום שקבלה המשיבה מהחברה או מחברות בנות של החברה, כשכר טרחה עבור הטיפול במכרז או עבור טיפול בתיקים נוספים של החברה. תנאי המכרז, היקף המכרז וכיו"ב אינם רלוונטיים כלל לבירור המחלוקות ואין כל טענה, לא כל שכן מחלוקת, שיש לגזור את שכר המבקש מפרטי השירות שהעניקה החברה לרשות הדואר. לפיכך אין מקום לצו המורה על גילוי מסמכים אלו.

התכתבויות בין המשיבה למבקשת (סעיף 11.6 בבקשה) – מאחר והובהר לעיל שאין בחזקת המשיבה כל מסמך או התכתבות הדנים בשכר טרחתה מול החברה, אין רלוונטיות להתכתבויות שבין המשיבה לחברה בעניינים אחרים.

חשבוניות מס, מסמכי העברות כספים, דוחו"ת כספיים, ומסמכים בקשר להוצאות שהוצאו בגין מתן השירותים לחברה (סעיפים 25.1 – 25.3 בבקשה) – מסמכים אלו נוגעים במישרין למחלוקות נשוא התביעה, היקף הכספים ששולמו למשיבה בגין מתן השירותים לחברה וההוצאות שהיו למשיבה. אף המשיבה איננה טוענת שהמסמכים לא רלוונטיים. עם זאת, לטענת המשיבה שומה על המבקש להסתפק באישור רואה חשבון של המשיבה ובו התייחסות לכספים הללו, במקום המסמכים המבוקשים עצמם. עוד טוענת המשיבה בתגובתה לבקשה כי זו בקשה גורפת ומכבידה ובכלל אין כל צורך במסמכים הללו שכן די באישור רואה החשבון.

הטענה לפיה הגילוי המבוקש גורף ומכביד הינה טענה עובדתית. וככזו, היה על המשיבה לתמוך אותה בתצהיר אולם תצהיר שכזה לא צורף.

טענה לפיה הגילוי המבוקש גורף ומכביד אף מחייבת פירוט. פירוט אשר יבהיר מדוע הבקשה מכבידה ואם במסגרתה מתבקש גילוי אלפי מסמכים או שמא עשרות בלבד. גם פירוט שכזה איין בתגובת המשיבה מה גם שבתשובתה לבקשת הגילוי (מכתבה מיום 13.5.13) אין כלל טענה כזו.