יצחקי נ' עיריית קרית אתא ואח'

פסק דין

1.בדיון שהתקיים ביום 31.12.13 הודיע ב"כ המשיבה 2 כי הוא קיבל עבור המשיבה מס' 2 מכתב דרישה מב"כ המשיבה 1 לתשלום החוב נשוא העתירה, וזאת בעקבות הדיון שהתקיים בבית משפט זה (להלן: "מכתב הדרישה").

נוכח הודעה זו, הודיע ב"כ העותרת כי הוא מבקש למחוק את העתירה ולחייב את המשיבה 1 בהוצאות העותרת. לטענתו, מכתב הדרישה נשלח למשיבה 2 רק בעקבות הגשת העתירה והדיון שהתקיים בבית משפט זה בחודש ספטמבר 2013. עוד לטענתו, אלמלא הגשת העתירה, היתה ממשיכה המשיבה 1 במחדלה המתמשך בהימנעותה ממשלוח הודעת הדרישה למשיבה 1 לתשלום החוב נשוא העתירה.

2.המשיבה 1 מתנגדת למחיקת העתירה ועומדת על דחייתה. עוד לטענתה, ראוי לחייב את העותרת בהוצאותיה היא שכן לא היה כל מקום להגשת העתירה מלכתחילה. לטענתה, העתירה לא הניבה קבלת כל סעד שנתבקש במסגרת העתירה. עוד עומדת המשיבה על טענתה כי ראוי היה לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי ומחמת העדר מעמד לעותרת, כפי שנטען על ידה בתשובתה לעתירה.

3.אחד הסעדים שביקשה העותרת במסגרת עתירתה הוא להורות למשיבה 1 להמציא למשיבה 2 דרישת חוב, מנומקת ומפורטת. סעד זה נתבקש בעקבות טענת העותרת למחדל של שנים מטעם המשיבה 1 במהלכם נמנעה מלשלוח למשיבה 2 הודעת דרישה על אף פניות רבות בעניין. טענות אלה לא נסתרו על ידי המשיבה 1.

עובדה היא, ועל כך אין מחלוקת, כי רק לאחר הגשת העתירה ואף לאחר הדיון הראשון שהתקיים בעתירה, שלחה המשיבה 1 לב"כ המשיבה 2 את מכתב הדרישה בנוגע לפירוט החוב הנטען. אשר על כן, ברי כי הגשת העתירה קידמה את ההליכים. יחד עם זאת, אין להתעלם מטענות המשיבה 1 בנוגע לשיהוי בהגשת העתירה והעדר מעמד לעותרת, טענות שטרם נדונו.

4.סיכומו של דבר, בהתחשב בכל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת העתירה. אני מחייבת את המשיבה 1 לשלם לעותרת הוצאות בסכום של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

אציין כי לא מצאתי לנכון לדחות את העתירה מאחר שלא התקיים דיון לגוף העתירה.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: