יצחק נ' מנהל מקרקעי ישראל ירושלים

החלטה

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב- יפו ביום 30.6.11 אשר קיבל את תביעת המשיב וחייב את המבקשת לשלם למשיב חוב דמי חכירה על סך 43,038 ₪ קרן וכן שכ"ט עורך דין בסך 1,000 ₪.

2. המשיב הגיש תביעה על סכום קצוב בטענה כי המבקשת מתגוררת בנכס, דירת מגורים ברח' לוחמי גליפולי 8 בתל אביב (להלן:הדירה ), ואינה משלמת דמי חכירה כדין. המבקשת חכרה את הדירה לפני שנים רבות. בהסכמת הצדדים הפקידה המבקשת 5,000 ₪ בבית המשפט קמא וניתנה לה רשות להתגונן.

3.בית המשפט קמא קבע כי אכן לא הוצג בפניו חוזה חכירה המסדיר את זכויות החוכרת בדירה, אך הוצגו מסמכים אחרים המבהירים את הזכויות בדירה. נעשו ניסיונות שונים להגיע להסדר פשרה אך אלו לא צלחו. נקבע כי המבקשת לא הציגה כל תחשיב המעיד על דמי חכירה פחותים.

4.המבקשת משיגה בערעורה, על עצם חיובה בדמי החכירה, כמו גם על שיעורם.

5.לדידה אין למשיב כל חוזה, או בסיס חוקי אחר המעיד על היותו הבעלים, הזכאי לגבות דמי חכירה. המשיב לא הוכיח מהו המקור להעלאת גובה דמי החכירה ביחס לתקופות קודמות. לאור זאת גורסת המבקשת כי סיכויי הערעור טובים ביותר. המבקשת שבה ומדגישה כי מצב בריאותה רעוע ונקיטה בהליכי הוצל"פ ובכללם כניסה לביתה עשויים לגרום לה לנזק בלתי הפיך. עוד מציינת המבקשת שלא יגרם למשיב כל נזק היות שבלאו הכי המבקשת הינה חסרת אמצעים ולכן ניתן לממש את הכספים רק ממכירת הדירה.

6.המשיב מנגד גורס כי סיכויי הערעור נמוכים לאור קביעות בית המשפט קמא, ומטרת הבקשה להתחמק מתשלום. למבקשת ניתנו הזדמנויות רבות להסדיר את חובה אך לא עשתה זאת. עוד מציין המשיב כי מדובר בחיוב כספי, וייווצר עיכוב הלכים ללא תועלת. המשיב מוסיף כי ככל שישולם הכסף ניתן יהיה להשיבו במידת הצורך.

7. בעניינו מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי וכשהנטייה לא לעכב ביצועו של סעד מעין זה, אלא במקרים חריגים [ראו ע"א 1623/10 סולל בונה בע"מ נ איברהים יונס סיעארה (מיום 6.5.10), כך גם ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, אזי הדרישה בחינת מאזן הנוחיות נמוכה יותר, כך גם היפוכם של דברים [ראו ע"א 7493/10 טנצר נכסים והשקעות בע"מ נ בנק כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ (מיום 17.2.11)].

8.עם כל ההבנה למצבה הרפואי של המבקשת, לא הוצבה תשתית עובדתית ראויה שאכן לא יהיה באפשרותה של המבקשת לשלם את החוב, ולו לשיעורין, אלא רק ממכירת זכויותיה בדירה. במיוחד יפים הדברים נוכח הנסיונות להגיע להסדר לתשלום החוב הפסוק, אשר לא צלחו.

כמובן, שלא נטען כאילו לא ניתן יהיה להשיב את הכספים שישולמו אם אכן הערעור יתקבל.

מצופה שאכן המבקשת תנסה להסדיר את תשלום החוב הפסוק שאם לא כן אכן לא יהיה מנוס אלא לנסות ולגבותו באמצעות הליכי הוצל"פ על כל המשתמע מכך.

יתר על כן, אין מקום לעכב את ההליכים באופן שהחוב הולך וגדל והמבקשת אינו משלמת מאומה.

בכל הקשור למכירת זכויותיה בדירה, לא הוצבה כל תשתית כאילו מדובר אכן בהליך שננקט לשם כך.

מכל מקום ככל שישולמו כספים ולמרות האמור, תעמוד המבקשת בפני הליך של מכירת זכויותיה, תהא רשאית לחזור ולפנות לבית המשפט.

כך גם סיכויי הערעור אינם כאלו שיש בהם להטות את הכף, ובמיוחד שקשה לקבל שחוכר לא ישלם מאומה משך שנים רבות בגין דמי החכירה.

9. לאור כל האמור הבקשה נדחית ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה למבקשת וכן לב"כ המשיב.

ניתנה היום א' כסלו תשע"ב, 27 נובמבר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: